פרישה, חושן משפט תטז:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 416:1
Open in the reader →1הכותל והאילן שהם רעועין כו' משנה בפרק הבית והעלייה (בבא מציעא דף קי"ז) והובאה בפ"ק דב"ק דף ו' ושם באשר"י כתב הטעם דחייב משום בור: והתרו בבעלים שיוציאם ס"א שיסלקם ור"ל הב"ד התרו ולכאורה היה נראה דה"ה שותפיו שהתרו בו אבל ל' הרשב"א והש"ע לא משמע הכי אלא כל שלא התרו בו ב"ד יכולין לומר לא עלה על דעתי שאתחייב בדבר אבל ק"ק ממש"ר תשובת הרא"ש בסי' ש"ז דבהתראת שכנים שהתרו בו לסלק החיטים ולא סילק פושע הוא וחייב ע"ש וי"ל דשאני התם דהיה ניכר וגלוי וידוע קלקולם כמ"ש שם א"נ שאני התם דמיירי דנתן בידים החיטים על הכותל הרעוע מש"ה מיחשב טפי פושע מאשר לא סילק בו כותל רעוע הבנוי כבר הואיל ועתה אינו עושה בו שום דבר בידים וק"ל וכן חילק בתשובת הרשב"א עצמה הביאה הב"י וד"מ יש"ע בין גירי דיליה או לא ע"ש: לאחר הזמן שנתנו להן שם בפ' הבית והעלייה קאמר דזמן ב"ד כ" יום וכתב הרשב"א דהכל לפי ראות עיני הב"ד והביאו הב"י ע"ש וכבר נתבאר זה לעיל כמה פעמים ומש"ה סתם רבי' כאן ולא כתב ל' יום בין בשעת נפילה בין לאחר נפילה הו"ל דין בור ול"ד לאבנו וסכינו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצוייה והזיקו בשעת נפילה (דיש להן דין אש וכמש"ר בסי' תי"ח ולעיל כתבתי בפרישה בסימן תי"א) דהנך נעשו אש ע"י כח אחרים אבל כותל ואילן מחמת עצמן מריעות' שבהן נפלו כי ראו שלא היו יכולין לעמוד יותר והזהירו ב"ד עליהן להפילן ואי משום דהולכין ומזיקין ואינן דומין לבור (וגם לאש אינו דומה כיון דאינו נעשה ע"י אחרים וכנ"ל ותאמר שיהא פטור מהיזקו) לא גריע' מחמת זה וכ"ש דיש לחייבו יותר מידי דהוה אקושר אבן ברגלי בהמתו והלכה לר"ה והזיקה ואי משום דאין תחילת עשייתן לנזק שור יוכיח עכ"ל הרא"ש שם: ואם לא התרו בו כו' פי' אבל מתחלה מיהו בנאו כראוי אבל אי מעולם לא היה כותל בריא ומחמת זה נפלה חייב בנזקיו: או שהפקירום פטורי' דהו"ל מפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס דפטור (וכמש"ר לעיל סי' תי"ג) אשר"י: