פרישה, חושן משפט תיח:יג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 418:13
Open in the reader →1המשאיל מקום לחבירו להגדיש כו' שם דף ס"ב: אינו משלם אלא דמי הגדיש היינו במדליק בתוך שלו אבל במדליק בתוך של חבירו חייב כ"כ התו' שם בסיפא אהא דקאמר להגדיש שעורין והגדיש חיטין וכתבו דאל"כ אמאי לא ישלם אלא שעורין כו' ע"ש וה"ה ברישא דהכל בבא א' הוא ואע"פ דשם הגמרא אליבא דר' יודא אזלא דחייב בטמון וקאמר רבי יודא מודה בהא דכיון דהגדיש בשל המבעיר ברשותו שנתן לו ומטעם דמצי המבעיר למימר לא נתתי לך רשות אלא להגדיש גדיש ולא דברים אחרים (פי' ומשלם המוריגי' כאילו הן גדיש כמו לרבנן) מ"מ מוכח בתוס' דגם לרבנן ס"ל הדין כן ומטעם דאם בהדליק בשל חבירו אף שברשותו הגדיש או שלא כלו חציו דהו"ל כפושע מחוייב לשלם המוריגים בשלימות ואפשר דיש גם לרבנן צד רבותא בזה דל"ת אף שהדליק בשלו מ"מ כיון שנתן לו רשות להגדיש הו"ל כאילו קיבל עליו שמירתו ויתחייב גם על המוריגים כמו בהכניס פירות לחצר חבירו ברשותו ואכלן שורו של בעל החצר דלר"י והרא"ש חייב בעל החצר בהיזקם מה"ט דאמרי' דמסתמא כיון שנתן לו רשות להכניס קיבל עליו שמירתן וכמש"ר בסי' שצ"ח וגם בס"ס שצ"ג בנתן לו רשות להגדיש ע"ש קמ"ל דאפ"ה פטור בטמון ומשה"נ כ"ר ושאר פוסקים להאי דינא אף לפי מאי דקיי"ל כרבנן דטמון פטור וק"ל והא דהוצרכו לומר שם בגמ' והביאוהו הפוסקים ורבי' דאם נתן לו רשות להגדיש חיטין והגדיש שעורין דאינו משלם אלא דמי שעורין ולכאורה ק' פשיטא וכי ישלם לו טפי ממאי שיזיקו וי"ל דקמ"ל אע"ג דקיבל עליו שמירת תשלומי חיטין א"צ לשלם אלא שעורי' ולא דמי שיווי המוריגים שבתוכם: או שהגדיש חיטין וחיפן בשעורין אע"פ שנתן לו רשות להגדיש חיטין אפ"ה פוטר דא"ל לא ראיתי אלא שעורין רש"י: ומש"ר וחיפן בחיטין כו' גם זה שם בגמרא ופירש"י שנתן לו רשות להגדיש שעורין ולא חיטין עכ"ל וא"ת פשיטא הא כבר כתב דבנתן לו רשות לשעורין אפי' הגדיש כולו חיטין דאינו משלם לו אלא דמי שעורין י"ל דהו"א דוקא התם דשינה מדעת ב"ה דינא הכי משא"כ כאן דלא שינה אלא בהחיפוי הו"א שישלם לו גם כדי חיפוי של חיטין קמ"ל: