פרישה, חושן משפט תכג:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 423:2
Open in the reader →1כתב הרמב"ם נגף האשה כו' בפ"ד מהל' חובל כ"כ: אף דמי הולדות לאשה כב"י טעמו משום דס"ל כרבה דפ' הפרה דף מ"ט דפליג עם רב חסדא באשת גר ומינה נלמד לאשת ישראל דעלמא שמת וטעמא דרבה כתב ב"י שצ"ל דכי היכי דאשכחן דקרא זכי דמי ולדות לבעל מדכתיב בעל האשה אשכחן דזכו לאשה מדכתיב ויצאו ילדיה ולא כתיב הילדים ועוד דטעמא דמסתבר הוא דבשלמא כשחבל בה בחיי הבעל דזכה הבעל מיד בדמי ולדות אע"פ שלא גבה כיון שמת מוריש ליורשיו אבל כשחבל בה אחר מיתת הבעל היאך בעל זה מוריש ליורשיו דבר שלח ברשותו הילכך [ע"כ של האשה] דקרינהו קרא ילדיה עכ"ל (והמ"מ כתב טעם אחר לדברי הרמב"ם ע"ש) והרא"ש והראב"ד פסקו כרב חסדא שם דאמר דאין לאשה זכייה בולדות והלכתא כוותיה לגבי רבה דגדול ממנו הוה עכ"ל וע"ל בסי' תכ"ד סי"א שפסק ג"כ הרמב"ם הלכה כרבה והרא"ש כרב חסדא דפליג עמו ע"ש בדין חבל בבנו הקטן יעשה לו סגולה: