פרישה, חושן משפט פ:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 80:4
Open in the reader →1ומ"ש וכתב הרמ"ה והוא דלא אתי סהדי כו' כוונתו דאם הוכחש מעדים אטענתו הראשונה אפי' אחר שכבר טען השניה לא משגחינן לטענתו השניה דאמרינן דמש"ה חזר כבר מטענתו הראשונה לפי שהיה יודע שיש עדים בדבר ויבואו ויכחישוהו עליה ואע"פ שמ"ש בגמרא ומודה עולא דאם אמר מתחלה בפירוש ולא של אבותיך דאין שומעין לו לחזור בו קאי אמעשה שהיה ושם כבר באו העדים והכחישוהו ס"ל להרמ"ה דלאו דוקא דומה לההוא קאמרי דמודה אלא בכל ענין שבאו עדים והר"י מיגא"ש ס"ל דדוקא דומיא דההוא קאמר דמודה עולא וק"ל. ומ"ש דבתוך כדי דבור יכול לחזור בהא ל"פ אלא משום דלר"י ן' מיגא"ש לא שייך האי דינא דאליביה יכול לחזור מטענתו הראשונה עד שכבר באו עדים והכחישוהו ואז ודאי הוא לאחר כ"ד מש"ה כתב האי דינא בדברי הרמ"ה וק"ל: ה"ג בספרים מדוייקים והר"י מיגא"ש כתב הא דאין טוען וחוזר וטוען דוקא בהכחישוהו כו' ובקצת ספרים הגי' והר"י ן' מיגא"ש כתב דאין טוען וחוזר וטוען אלא דוקא כו' ולפי גי' זו ה"פ דלא מקרי חוזר וטוען אלא כשהכחישוהו ומש"ה שומעין לו בטענתו השנייה וכן הוא ל' רבינו בסי' ע"ט סכ"ז ע"ש אבל גם גירסא הראשונה מתיישב שפיר דהא כן אל' הגמרא קאי ובגמרא קאמר עולא דטוען וחוזר וטוען וק"ל: ומ"ש וכ"כ הרמב"ם שיכול לחזיר בו פי' אפי' באו עדים אח"כ שהרי כתב עד שיבואו עדים ויכחישוהו אבל אחר כו': ומ"ש כל מה שירצה כו' פי' אפי' סותר הראשונה לגמרי ומיהו היינו דוקא כשהיה יכול לזכות גם בראשונה וכמשמעות ל' הר"י מיגא"ש כנ"ל שכתב במגו דאי בעי קאי אטענתיה ומפטר וכך איתא בהדיא בר"ן שם פרק חזקת ומה"ט כתב אפי' נפק לברא שומעין לו. ומש"ה בריש הסימן דכשיצא לחוץ אין שומעין לו אפי' לתקן הראשונה היינו כשלא היה יכול לזכות בראשונה בלי תקון וק"ל: אא"כ נתן אמתלא לטענה שסמך עליה כצ"ל ור"ל שנתן אמתלא לטענתו הראשונה ואמר שסמך על אמתלא זו: