פרישה, חושן משפט פא:כג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 81:23
Open in the reader →1וכתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה כו' כלל ס"ה דין א' כ"כ: שאם הודה בכ"י שחייב כו' תשובה זו כפולה לקמן ריש סי' רנ"ה ונראה דמיירי אפי' כשהכ"י יוצא מתחת יד המודה רק שאמר בפני עדים הריני מודה שאני חייב לפלוני כך וכך והריני כותב לו כ"י ע"ז ולא מסר לו הכ"י ואח"כ תבעו זה איך שהודה לו כן בפני עדים וקמ"ל דל"מ למימר שלא להשביע נתכוונתי דכיון שטרח כולי האי ודאי לשם הודאה נתכוין ול"ד למשר"ל ס"ס ס"ה בשמו בנמצא בא' משטרותיו מכ"י שטר זה חציו לפלוני כו' עד לא עדיף מה שכתוב מאילו הודה בפני עדים ע"כ דהתם שאני דלא כתב בל' הודאה של חיוב וגם לא הודה לו בפני עדים וגם כתב על גוף השטר שכשיוציאוהו לפני ב"ד לגבותו אל יחשבוהו לעשיר שיראו כת"י על השטר שחציו אינו שלו משא"כ כאן שהודה לו תחלה לפני עדים כנ"ל מקיצור ל' רבינו ומטעמו אבל מ"ו ר"מ ז"ל כתב בד"מ ובש"ע סי"ד דמיירי כשכ"י יוצא מתחת יד זה שהודה לו וכ"מ קצת מלשון התשובה ועד"ר שם כתבתי התשובה ומה שיש לדקדק בזה וכתבתי שאין מהתשובה ראיה לדברי מ"ו ר"מ די"ל דהמעשה כך היה ורבינו למד מטעמיה דהרא"ש דס"ל שהדין כן אפילו לא בא ליד זה שהודה לו וכנ"ל עיקר ע"ש (ודו"ק) [ודוקא] כ' לו כ' מיוחד שח"ל כך וכך שודאי כל כה"ג להודאה גמורה נתכוין: