פרישה, חושן משפט פה:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 85:4
Open in the reader →1אין שמעון יכול לומר אילו הייתי חייב לך כו' ואע"ג דנתבאר בסימן ע"ח דאדם עשוי לשלם ביומא דמשלם זמניה מ"מ אינו יכול לכופו שיפרענו באותו יום לכן יכול ראובן לומר הוצרכתי למעות באותו יום ולא יכולתי לכופך שתפרעני באותו יום: אם מת אחד מהם כו' שם בגמרא ע"ש: מדינא דגמרא היתומים כו' פי' כדין ב"ח דגובה מטלטלים דלוה אם יש לו ואינו יכול לדחותו אצל מקרקעי וצ"ע למה כתב והניח יתומים קטנים הא אפילו מיתומים גדולים לא מגבין מטלטלין מדינא דגמרא וכמשר"ל בסי' ק"ז וק"ח וגם בב"ה לא כתב בדין זה קטנים ע"ש של"ד ואפשר דמשום סיפא נקט לה לרבותא דאפי' מקטנים אם פקח הוא יחזור ויגבה מהן קרקע או מטלטלים בתר התקנה: ומ"ש ואם הוא פקח יגבה אותם קרקע כו' דאע"פ שדינם במטלטלים כמ"ש מ"מ במקום פסידא דהלוה מגבהו קרקע אבל אם אינו פקח לטעון כן מעצמו אין ב"ד טוענין כן בשבילו וכה"ג כ"ר לק' ר"ס ק"א ועמ"ש שם: וכתב הרמב"ן אפילו אם היתומים קטנים כו' עד סוף הסי' כ"כ בע"ה בשמו בשל"ד והר"ן שם דייק לה מדאמרינן בגמרא לענין עידית וזיבורית דכיון דתפס תפס. וכתבו רבינו לקמן בס"ס ק"ח ע"ש ואיירי כאן אפילו בקרקעות דמהגדולים היו גובין מיד וק"ל: כיון שתפס בחיי אביהן שגם אביהן היה ח"ל והוא תופס בממון אביהן מחייו שהלוה לו וטעמא כתב הר"ן דכיון דהא דאין נזקקין לנכסי יתומים ליתא אלא משום חשש צררי לא אלים האי חששא דנפיק מהאי וניתב להו: