פרישה, אבן העזר לה:כז
פרישה · Prisha, Even HaEzer 35:27
Open in the reader →1ואינם מובנים לי דנהי כו' וה"ה כתב וז"ל וביאר דבריו בב"י שהעתיקם ולפ"ו נלע"ד ליישב דלא הקשה הרא"ש כלום כי הרא"ש סובר שמנויו של שליח בעדים אינו אלא שלא יכול לכפור ולזה הקשה דאף אם הוחזק השליח בעדים היאך נתקדשה לראשון הרי עומד וצווח כו' אבל אינו כן כי מנויו בעדים הוא ראיה וחזקה שעשה שליחותו ושהיא סומכת דעתה למה שאמר לה השליח שהוא שליח האיש הלכך אם הוחזק בעדים הרי חזקה שקדשה לראשון והראשון אסור בקרובותיה אבל אם לא הוחזק בעדים אם כן אין ראיה וחזקה שעשה שליחותו ושהיא סומכת דעתה ולכן מותר המשלח בקרובותיה כי המשלח ודאי סובר שהשליח והאשה לא יסמכו על שליחותו ולא גמר בדעתו שתהיה מקודשת בשליחות (וסוקלין ושורפין על החזקה) אלא היא אסורה על קרובי המשלח דעשאתה חתיכה דאיסורא על נפשה עיין מה שכתבתי בדרישה לשון הר"ן שמבואר בו יותר: