פרישה, אבן העזר סב:א
פרישה · Prisha, Even HaEzer 62:1
Open in the reader →1קודם כניסת החופה ז"ל הר"ן בפרק קמא דפסחים ולענין ברכת נישואין נוהגין לברכן לאחר שתכנס לחופה לפי שאין ברכות הללו אלא ברכת תפלה ושבח תדע שהרי מברכין אותן כל שבעה וכן נראה מדברי ה"ג אבל הרמב"ם כתב צריך לברכן קודם נישואין ולא מפני שהוא בכלל מה שכתב כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן שהרי אלו ברכת שבח הן אלא מפני שחופה יחוד הוא ובעינן ראויה לביאה וכלה בלא ברכה אסורה לבעלה עכ"ל. ודעת רבינו שכתב קודם כניסת החופה כהרמב"ם ולא מטעמיה שהרי סבר שאפי' אם היא נדה הוי חופה גמורה אלא טעמו משום דכל מצות מברך עליהן עובר לעשייתן כמו שכתב בית יוסף אלא שקשה מאי שנא מברכת אירוסין דכתב רבינו בסי' ל"ד בשם הרא"ש די"א דא"צ לברך אותה קודם כיון דאין מזכיר בה עשיית המצוה לא שייך ביה עובר לעשייתה וכאן כתב בפשיטות דמברכת קודם וצ"ל דגם רבינו ס"ל דחופה הוא יחוד גמור כדי לקנות התוספות וכמ"ש לעיל ומש"ה כתב דבעינן ברכה קודם. ומה שאנו נוהגין לברך בשעה שעושין החופה אפשר שאין זה עיקר החופה אלא עיקר החופה הוא שאחר כך מוליכין החתן והכלה למקום שעושין החתונה ומושיבין את הכנה אצל החתן ואוכלין יחד שום אכילה וזהו עיקר החופה והוי שפיר עובר לעשייתן דומה לזה כתב בש"ע סי' נ"ד ס"ס א':