פרישה, אורח חיים שסג:ב
פרישה · Prisha, Orach Chayim 363:2
Open in the reader →1ל"ש אם נראית הלחי לעומדים בתוך המבוי ואינה נראית לעומדים בחוץ כו' ולשון הגמרא פ"ק דעירובין דף ט' ע"ב הוא ושוה מבחוץ או שוה מבפנים כו' ופירש"י נראה מבפנים ושוה מבחוץ שהעמיד רחבו לצד אורכו של מבוי ולא משך קצת רחבו קימעא כלפי חוץ אלא השוה חודו החיצון לעובי כותלי המבוי ודומה כמו שמוסיף על רוחב הכותלים ואינו נראה מבחוץ בלחי אבל חודו הפנימי נראה מבפנים שעוביו בולט לתוך רוחב המבוי עכ"ל. נראה בעיני פשוט דר"ל כזה ולא כמו שנדפס בחכמת שלמה כזה דהא מדכתב ר"י שהעמיד הלחי רחבו לצד אורכו של מבוי וזהו כמו שרשמתי דאילו לרש"ל היה רחב הלחי לצד עובי כותלי המבוי ולא אורך כותלי המבוי. ומ"ש רש"י ולא משך קצת רוחבו קימעא כלפי חוץ ר"ל לאפוקי ציור כזה דבציור כזה בולט קצת מרוחב הלחי עודף מאורך כותלי המבוי ובזה נקרא לרש"י נראה מבחוץ ומבפנים וק"ל ונראה דדעת מ"ו בציור זה שנדפס בח"ש מפני שלא זהו פירוש התוספות אבל ציור דפירש"י על מ"ש בנראה בחוץ. אבל בנראה מבפנים לא כתבו כלום וכיון שרש"י פי' בכנוס כבסמוך ונראה מבפנים פירש בציור הנ"ל מש"ה תני מ"ו ציור זה ג"כ כמ"ש רש"י בנראה מבפנים ראשונה ומ"מ נראה יותר נכון מ"ש לפי דקדוק לשון רש"י שכתב כאן ועל נראה מבחוץ ושוה מבפנים פירש"י ז"ל שמשך כל הלחי לחוץ וחודו הפנימי נכנס בכותלי המבוי ואינו נראה מבפנים אלא דומה כמוסיף על אורך הכותל אבל מבחוץ ניכר שאינו מכותל המבוי שהרי כן הביאו ב"י לרש"י אבל ברש"י בגמרא שלנו נדפס כבסמוך ומ"ש טפי נמשך להלאה מרוחב הכותל עכ"ל. ונראה פשוט דר"ל ציור כזה ולא כמו שפירשו ב"י ז"ל שהעמיד רוחב הלחי כנגד עובי הכותל ורוחב הלחי עודף על עובי הכותל ור"ל ציור כזה וזה ודאי לא עלתה על דעת רש"י מעולם שאין בציור זה נמשך כל הלחי לחוץ וגם אין נכנס חודו הפנימי בכותל המבוי מיקרי אבל לפי מ"ש א"ש. ומ"ש רש"י ז"ל אבל מבחוץ ניכר שאינו מכותל המבוי שהרי נמשך להלאה מרוחב הכותל אין להקשות דה"ל למכתב שנמשך להלאה מעובי הכותל וכמ"ש רש"י ברישא דהרי ידוע דעובי הכותל היינו רחבו אלא שבכאן דמיירי שנמשך להלאה מאורך הכותל מש"ה קרי לעובי הכותל רחבו ורומז בזה שנשאר הבדל וניכר בין רוחב הכותל ללחי משא"כ ברישא דמיירי שהלחי עומד רוחבו בצד אורך הכותל וחוד הלחי עומד בצד חוד כותל המבוי ושם שייך לומר שעובי הלחי עומד בצד עובי הכותל וק"ל. והתו' והרא"ש הקשו על פירש"י הנ"ל במ"ש על שוה מבפנים ונראה מבחוץ וז"ל דכה"ג לא הוי אפילו נראה מבחוץ כיון שאין נראה לצד חלל המבוי אלא לעומדים אחורי המבוי ע"כ פירשו כמו שפירש"י בעצמו שם בסמוך גבי כותל שצדו אחד נכנס מחבירו בין שנראה מבחוץ ושוה מבפנים שפירש שנכנסה הבנין ומיעטו מעובי דהשתא בולט ויוצא ממנו כמין עמוד שקורין פילאר בין שכניסתו נראית מבפנים ושוה מבחוץ ששוקע הכותל מאחוריו ונראית הפגימה בפנים (ונראה פשוט דר"ל ציור כזה ומ"ש ששוקע הכותל מאחוריו ר"ל מבפנים וכשהפגימה והכניסה מבחוץ מראש הכותל דהיינו פני הכותל אינו נראה אלא מבפנים ממנה זהו נקרא מאחוריו) בין שנראה מבחוץ ושוה מבפנים כגון ששוקע הכותל מלפניו שאין הכניסה נראית לעומדים מאחוריה אלא לבני ר"ה עכ"ל ור"ל ציור כזה ולא כמו שפירש הב"י ז"ל וצ"ל דצד הכותל שהיא לתוך המבוי קרוי אחורי הכותל וצד הכותל שהיא חוץ למבוי קרוי פני הכותל נראה לכאורה שר"ל ציורים כאלו ומש"ה הוצרך הב"י לכתוב דלפירש"י שדחו התוס' בציור היא כזה ומש"ה דחו אותו שאין לחי זה ניכר אפילו לעומדים בחוץ כנגד עובי כותלי המבוי אלא להעומדים אחורי המבוי ואם לזה כיון ב"י א"כ בודאי לא כיון יפה ב"י גם בזה דודאי לא עלתה כן על דעת התוס' ורש"י בפי' כנוס מבחוץ וכנוס מבפנים אלא כמ"ש וכן מוכח שם מלשון התו' ע"ש ומיהו אפשר לדחוק וליישב דגם הב"י דעתו בפי' כנוס מבפנים או מבחוץ ע"ד שכתבתי ראשונה ומ"ש וצ"ל דצד הכותל שהיא לתוך המבוי קרוי אחורי הכותל ר"ל הכניסה שהיא לצד אחורי הכותל מבפנים ולאפוקי כשהכניסה בראש הכותל לצד פנים דזה קרוי פני הכותל אבל אין לשון הב"י משמע כן ודו"ק ומיהו עכ"פ מ"ש לפרש פירש"י שדחו התוס' בנראה מבחוץ בזה ודאי לא כיון יפה ודו"ק. ושוב מצאתי בציורים הנ"ל שרשמתי בספר מרדכי ישן של קלף ואחר שכתבתי זאת שמעתי שכבר נתחבטו ג"כ בעלי תריסין גדולים וחשובים בזה ואמרו שהב"י לא כיון בכאן בפירושו ודו"ק ומ"ש רבינו במבוי שרחבו מח' אמות ולמעלה וכו' עיין מה שמסיק ב"י וכתב וז"ל ומ"ש רבינו אפילו סמכו עליו מע"ש לא מהני אא"כ יהא בולט לתוך המביי פחות מד"א הוא דלא כפירש"י כו' עד דלפירושו יש לתמוה על רבינו שכתב כן וצ"ע עכ"ל. ואני שמעתי ולא אבין דלא משמע מלשון רש"י אלא אי עבדיה מאתמול לשם לחי דאז יש לו קול ולא בסמיך עליה מאתמול. ומ"ש ב"י בד"ה ומ"ש ואם רחבה ד"ט כו' עד וגם המרדכי כתב שכן פסק הר"מ כר צ"ע כיון שמהר"ם כסק כר' יודא דאפילו ברחבה טפח א"צ להיות בריאה וכמ"ש ב"י בשמו לפני זה בע"א בד"ה ושיעור הקורה כו' ק"ו ברחבה ד' ומאי קמ"ל בזה דפסק כרבי אילעא ואפשר לומר משום דבגמ' דף י"ד ע"א אפיסקא דמשנה רבי יודא אמר רחבה אע"פ שאינה בריאה גרסינן מתני ליה רבי זירא לחייא בר רב קמיה דרב רחבה אע"פ שאינה בריאה א"ל אתנייה רחבה ובריאה ומשמע דס"ל דרבי יודא ס"ל הכי דבעינן רחבה ובריאה וא"כ מ"ש דלעיל קאמר הר"ם דהלכה כר' יודא והיינו דסגי ברחבה טפח ובריאה ולאפוקי מרבנן דפליגי עמו וס"ל לפי האי מתנייה דרב דלא סגי ברחבה טפח אע"פ שהיא בריאה דאל"כ קשה רבי יודא היינו ת"ק וקמ"ל עוד דהלכה כרבי אילעא דאם היא רחבה ד' אע"פ שאינה בריאה דאזלא ג"כ בשיטת רבי יודא דהא לרבנן פשיטא דלא סגי אם אינה בריאה וע"ש בתוס' בד"ה אתנייה דמסקי וכתבו בע"א: