רד"ק על בראשית א:כה

1ויעש אלהים, טעם ויעש אחר ויהי כן, לפי שהיוצאים מן הארץ הם שלשה חלקים מלבד האדם, הבהמה, החיה והרמש, ועשה אותם האל בטבע שיהיה כל חלק מהם במקום אחד מיוחד, לפיכך הפרידם בפסוק ואמר, את חיה הארץ למינה ואת הבהמה למינה, ואת כל רמש האדמה למינהו; ועשה זה כדי שלא ירבה נזק המזיקים אשר בהם, ולטעם זה גם כן לא בירך אותם, כי איך יאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ, כי לא רצה האל שיהיו המזיקים אשר בהם מלאים את הארץ כי ירעו וכי ישחיתו, וחז"ל פרשו מפני מה לא ברכן מפני הנחש שנתקללה.

2ואת הבהמה, אשר היא עם האדם לשמשו, והוא הבקר והצאן והסוס והחמור והגמל;

3ואת חית הארץ, הוא האריה והדוב והנמר והזאב וכיוצא בהם מן הטורפים, ועשה אותם שלא יגדלו במקום הישוב מפני נזקם כמו שאמר (שמות כ"ג כ"ט) "פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה" הנה כי אין גדול חיות השדה אלא במקום שאין בו יישוב, וכן תמצא במקרא בכל מקום שזוכר חרבן הארץ שאומר שירבו שם חית השדה.

4ורמש האדמה ג"כ במקום מיוחד שבמדברות כמו שאמר (דברים ח' ט"ו) "נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים" אבל נמצא מן הרמש במקום היישוב מעט מזער שאינם מזיקים, ורמש לשון הלוך ותנועה. ראה איך סדר האל בחכמתו. והתולעים הנולדים מהדברים המעופשים אין להם זכר בבריאה לא בכלל ולא בפרט, אע"פ שיש להם תנועה.

5וירא אלהים כי טוב, אע"פ שיש בהם מזיקים יש בהם תועלת גדולה לדברים רבים, כמו שהעידו חכמי הנסיון, עדן שהנחשים והאפעים יכנס גופם ושמנם בטריאקה כדי שימשוך מה שבגוף מסם המות; ועוד נתן לכל אחד וא' יחוד האברים הצריכים לו, נתן לאריה ולדומה לו כלי הטרף שהם השנים והצפרנים עם הגבורה, ונתן לחיות הנטרפות שאינם במקום יישוב כמו איל וצבי ויחמור והדומים להם כלי המרוצה והקלות עם המורך ומאלה תבין לשאר הנבראים, והכל חכמה מאתו יתברך ואל אמונה הוא ואין עול, ואף על פי שאלה טורפים ואלה נטרפים, הוא יתברך הכין מזונם להנטרפים בענין הנאות להם כמו לטורפים בענין הנאות להם ועת מות לכולם, ימותו הנטרפים מיתת עצמם או מיתת הטרף שוה להם, והוא להם סבה מקרית, ועת ופגע יקרו את כולם, כי גם הטורפים יהיה להם סבה מקרית במיתתם פעמים ע"י אדם או על ידי מקרה אחר בא עת מיתתם; ויתכן כי גם הטורפים תהיה מחיתם בדברים אחרים זולתי הטרף אע"פ שרוב מחיתם בטרף, כמו שאמר (איוב ד' י"א) "ליש אובד מבלי טרף" ואמר (עמוס ג' ד') "הישאג אריה ביער וטרף אף לו", ואמר (נחום ב' יג) "וימלא טרף חוריו", ופסוקים רבים כאלה, אי עפ"כ בעת שלא ימצא טרף יאכל עשב או דברים אחרים קודם שימות ברעב, שאם כן לא הבריאה כשהוציאה הארץ נפשות החיים את האריה והכבש, הנמר והעז וכיוצא בהם הנה מין אחד חסר מהבריאה, ואנחנו רואים כי לא חסר אחד, וכן בתבת נח לא טרפו הטורפים, ועוד כי האל נתן את כל ירק לאכלה לטורפים כמו לנטרפים כמו שאמר "ולכל חית הארץ":