רד"ק על בראשית ב:יז
רד"ק על בראשית · Radak on Genesis 2:17
Open in the reader →1ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, אמר ממנו, אחר שאמר ומעץ לתוספת ביאור ולחזק האזהרה, או פירוש ממנו ממה שיוצא ממנו והוא הפרי. והנה לא מנעהו מעץ החיים שהיה ג"כ בתוך הגן אבל צוהו לאכלו כי הוא בכלל מכל עץ הגן אכל תאכל, ועוד יתבאר זה בנסתר.
2מות תמות, תהיה נגזרת עליך מיתה יותר קרוב ממה שהיה ראוי לך, ודרשו רז"ל (ב"ר י"ט) כי פירש ביום יומו של הקב"ה והוא אלף שנים ואדם חי אלף שנים פחות שבעים והניח לזרעו לדורות הבאים אחריו שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה (תהלים צ' י'); ויש לפרש כי המיתה היא הקללה שקללוהו כי הרע הוא המות, והטוב הוא החיים. וידיעת הטוב והרע פירשו המפרשים ידיעת המשגל כי פרי העץ ההוא הוליד באדם תאות המשגל, וטוב הוא המותר, ורע הוא האסור, ואדם הראשון מלא דעת היה להבחין בין טוב לרע אלא שלא היתה בו תאות המשגל, והראיה כי אחר שאכלו אמר ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערומים הם. וטעם והייתם כאלהים, שפירשו המלאכים, והמלאכים אין להם ידיעה זאת, אמת כי אין להם ידיעה זו לעצמם אבל יש להם ידיעה כי בבני אדם ובשאר החיים היא ידיעה זו בטבע להוליד כמותם, או נאמר כי הנחש לא היה מבין ידיעת טוב ורע מה היא, אלא ששמע זה הלשון מהאשה, ואע"פ שלא נזכר בפסוק שהיא אמרה לו דעת טוב ורע אלא מפרי העץ אשר בתוך הגן, אי אפשר שלא קדמום דברים אחרים שהיתה אומרת האשה לנחש והנחש לאשה, כי איך ידע הנחש שאסר להם האל דבר אלא ששמג מהאשה, ועוד שאמר "אף כי אמר אלהים" ואין מלת אף תחלת דברים: