רלב"ג על התורה, דברים טז:יח

1פרשת שפטים

2שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. עד כי אתה בא אל הארץ.

3ואולם התועלות המגיעות ממנה הם כ"א:

4התועלת הראשון הוא במצות והוא שימנה ב"ד הגדול שופטים ושטרים בכל עיר ועיר שבארץ ישראל ושפטים ושטרים לאחד אחד מהשבטים ושימנו אותם ראויים לשפוט משפט צדק והנה התועלת בזאת המצוה מבואר להישיר בתכלית מה שאפשר אל שישמרו כל ישראל דרכי התורה בכללם ולזה שם להם מוכיחים בכל שער ושער כי הם חייהם ובסבת שמירתם התורה יאריכו ימים על האדמה ולזאת הסבה יחד מצות מנוי השפטים והשטרים בכל שער ושער אל הארץ כאלו יאמר ששאר המקומות אינם מוכנים כל כך אל שיגיע בהם כונת התורה בכללה אם שבזה תועלת עוד בעניינים המדיניים שבדברי ריבות האנשים קצתם עם קצת לא יצטרכו ללכת חוץ מעירם לשפוט ביניהם ואולם בית דין הגדול נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ הלא תראה כי בית דינו של משה היה נוהג במדבר ובית דינו של יהושע והבאים אחריו היו נוהגים גם בשני השבטים וחצי שלקחו נחלתם מעבר הירדן מזרחה:

5התועלת השני הוא במצות והוא מה שהזהיר מלמנות דיינים בלתי ראויים לעשות משפט שנאמר לא תטה משפט ומה שהזהיר מהכיר פנים בעניין זה המנוי שנאמר לא תכיר פנים ומה שהזהיר על לקיחת שוחד על דבר זה המנוי אפילו לבחור הראוי שנא' ולא תקח שחד ומה שצוה לרדוף בו ענין הצדק והיושר כדי שיהיה המנוי יותר שלם שאפשר והנה התועלת באלו המצות כלם הוא שיהיה זה המנוי בשלם שבפנים להישיר ישראל ללכת בדרכי התורה ולהנהיגם בהנהגתם:

6התועלת השלישי הוא במצות והוא מה שהזהירנו מלנטוע שום עץ אצל מזבח ה' אלהיך שלא להתנהג במנהגי' הפחותים שהיו נוהגים עובדי ע"ז ואפילו שתהיה הכונה בו לעבודת ה' אלהיך והנה סמך זאת האזהרה לדבר אזהרת לקיחת שחד להעיר כי כמו שהשחד יטה האנשים מהדרך הנכונה אע"פ שלא יכונו לקחת אותו כי אם לעשות היושר כן נטיעת האשרה אצל מזבח ה' יביא לתכלית רע ואע"פ שיחשבו בו העבודה לש"י כי זה יביא ללכת בשאר חקות הגוי' ההם ולעשות פעולותיה' המגונות וידמה עוד שסמכו לזה להעיר שלא ימנו עם הבית דין הגדול קצת דיינים בלתי הגונים ולזה המשילו לנטיעת האשרה אצל המזבח כי אצל המזבח היה מקום ב"ד הגדול כמו שנתבאר בפר' זקן ממרא:

7התועלת הרביעי הוא במצות והוא מה שהזהירתנו מלהקים לנו מצבה ואפילו לעבודת הש' יתע' וזה כלו להרחיק ההדמות לפעולות הגוים ההם:

8התועלת החמישי הוא במצות והוא מה שהזהירתנו מלזבח לה' בהמה שיש בה מום אפילו שהוא מום עובר או שנעבדה בה עבודה זרה שנאמ' לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע והנה התועלת בזאת המצוה מבואר כי אם יקריבו אלה לה' יביא זה לחשוב החסרון לה' יתעלה כי אנחנו רואים כי גם לפתחנו לא נביא משום דבר בלתי נבחר בעצמותו כל שכן לשם יתעלה:

9התועלת הששי הוא במצות והוא מה שצונו לסקול עובדי עבודה זרה אחר הדרישה והחקירה וערות השלם והתועלת בזאת המצוה מבואר:

10התועלת השביעי הוא במצו' והוא מה שהזהיר מהמית המת על פי עד אחד והתועלת בזאת האזהרה מבואר כי אולי בזה יהיה נספה בלא משפט עם שלא יתבאר שיהיה שם דרישה וחקירה:

11התועלת השמיני הוא במצות והוא מה שהקיש עדות שנים לעדו' שלשה לעניין הדרישה והחקירה ושאר הענינים והנה בזה התועלת למצוא שקר כשהעידו עליו רבים:

12התועלת התשיעי הוא במצות והוא מה שצונו לשפוט זקן ממרא על פי ב"ד הגדול בדין שהתבאר בו ורצה שיתפרסם זה לכל ישראל כדי שישמרו כלם התורה לפי מה שיורו בה בית דין הגדול שבבית הבחירה והתועלת בזאת המצוה מבואר כי היא חכמה לשמור גדרי התורה למען לא יבאו שועלים יפרצום:

13התועלת העשירי הוא במצות והוא מה שצונו לעשות בדברי התורה על פי התורה אשר יגידו בית דין הגדול שבבית הבחירה שנאמ' ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך והתועלת בזאת המצוה מבואר ממה שקדם:

14התועלת האחת עשרה הוא במצות והוא במה שהזהירה מלסור מן הדרך אשר יגידו בית דין הגדול ימין ושמאל היה שיהיה מביאורי התורה או גזרות ותקנות שנאמ' לא תסור מן הדבר:

15התועלת השתים עשרה הוא במצות והוא מה שצונו למנות עלינו מלך אשר יבחר ה' באותם התנאי' שזכר והתועלת בזה הוא שיוציא' ויביאם ונלחם מלחמותם לעשות התורה ועובדיה:

16התועלת השלש עשרה הוא מה שהזהירה ממנות המלך מקהל גרים שמא יסור לסורו עם שלא ייראו ממנו העם מאד להיותו בלתי נכבד מאד בעיניהם ומזה המקום למדנו שאין ראוי למנות מלך פחות הצורה או בעל מום או בעל חסרונות אחרות שיבזוהו העם בעבורם ויביא זה שלא תהיה יראתו על פניהם:

17התועלת הארבע עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר המלך מלהרבות לו סוסים יותר מהמצטרך לו למרכבתו ולמרכבת פרשיו ועבדיו כדי שלא ישיב העם מצריימה בעבור הרבות סוס עם שזה יביאו אל הגאוה וישחית המזונות ללא צורך:

18התועלת החמש עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר המלך מלהרבות לו נשים כדי שלא יסור לבו מהשקידה בתורה וההמשך אליה:

19התועלת השש עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר המלך מלהרבות לו מאד כסף וזהב על הצריך לו לפי הוצאותיו כי זה יהיה סבה אל שירום לבבו ולסור מדרכי התורה ומהשקידה עליה בעבור רוב תשוקתו לאסיפת קניינים:

20התועלת השבע עשרה הוא במצות והוא מה שצוה המלך לכתוב ספר התורה לעצמו יתר על כל אדם והוא יהיה עמו תמיד ויקרא בו כל ימי חייו להמשיכו ליראת השם יתע' ואל הנמשך למצות התורה:

21התועלת השמנה עשרה הוא במצות והוא במה שהזהירתנו מלתת לשבט לוי חלק בבזה ולא בנחלת הארץ והנה התועלת באלו האזהרות הוא כדי שיהיו פנויים לעבודת השם יתעלה ולזה לא יברחו לצאת למלחמה ולא יהיה להם עסק בעבודת האדמה בדרך שיתבלבל בעבורו עיונם בדברי התורה:

22התועלת התשע עשרה הוא במצות מה שצונו לתת מבהמות חולין לכהן הזרוע והלחיים והקבה כשנשחט אותה והנה אמרו על דרך דרש כי זה היה להם בזכות פנחס הזרוע מפני שבו לקח הרומח שהכה זמרי וכזבי. והקבה כי מפני שהכה האשה אל קבתה. והלחיים שבם הלשון כי בו התפלל בעבור ישראל שנאמר ויעמוד פנחס ויפלל. ולפי הפשט נראה לי שסמכו אל מה שאמר ה' הוא נחלתו להעיר שזה השבט הוא זרוע ישראל וכחם וכל שכן הכהנים מהם כי הוא מישיר את ישראל בלשונו אל דרכי התורה כאמרו יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל והוא המכין מזון לישראל רוצה לומר שבזכותן יוכן מהם המזון מאת השם יתעלה כמו הלחיים והקבה יכינו המזון אל הכבד והלב וזה כי הלחי התחתון הוא המתנועע בעת האכילה ושם יתעכל המזון קצת עול כמו שנתבאר במקומותיו בקבה יתעכל ויוכל וזה ממה שאינו צריך אל ביאור ולזה אחשוב שנתנו לו אלו שלשה דברים:

23התועלת העשרים הוא במצות והוא מה שצונו לתת ראשית הגז לכהן והתועלת בזאת המצוה להעיר שכל הטובות באות מאתו ית' עם שבאלו המתנות ישלם לכהן השלמות בתורה ובעיון וימשך מהם שלמות לישראל לפי מה שאפשר

24התועלת האחת ועשרים הוא במצות והוא מה שלמדנו שצריך שיהיו הכהנים עובדים משמרות משמרות ואולם ברגלים יהיה רשות לכהנים הראוים לעבודה לעשות קרבנות הרגל רוצה לומר הבאים מחמת הרגל ויחלקום ביניהם חלק בחלק ומזה המקום יתבאר אל שצריך שיהיו הלוים עובדים משמרות כדי שיושמו כלם איש על עבודתו ועל משאו כמו שהתבאר בפרשת נשא והוא מבואר שבזולת זה האופן לא ישלמו אלו העבודות באופן ראוי בבית הבחירה: