רלב"ג על התורה, דברים יא:כו

1פרשת ראה

2ראה אנכי נותן לפניכם היום וגו' עד כי יכרית יי' אלהיך את הגוים.

3ואולם התועלות המגיעים ממנה הם י"ו:

4התועלת הראשון הוא במצות והוא מה שצונו אחר עברם את הירדן לתת ברכה על הר גריזים והקללה על הר עיבל כדי לזרז ישראל יותר בשמירת המצות שם כי זה עם מה שיועיל לאדם תועלת נפשיי ימשך להם מזה מהתועלת בענין ירושת הארץ כמו שקדם ויתבאר יותר בפרשת והיה כי תבא:

5התועלת השני הוא במצות והוא מה שצונו לעקור ע"ז מארצנו והנה התועלת בזאת המצוה מבואר כדי שלא ישאר זכר לע"ז ויוסר מהאנשים ההכשל בה והנה מני שאנחנו מוזהרים מעבודה זרה בכל המקומות הוא מבואר שראוי שנעשה כן בכל המקום שיהיה לנו ואולם ההבדל בזה בין ארץ ישראל וחוצה לארץ הוא שבארץ ישראל אנחנו מחוייבים לרדוף אחריה ולכלותה כדי שלא תשא ע"ז בארצנו כמו שצונו שלא ישבו בארצנו עובדי ע"ז כאמרו לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אמנם בחוצה לארץ אין אנו מצווים שלא ישבו אתנו עובדי ע"ז וכמו זה אין אנחנו מצווים לרדוף אחר ע"ז שלהם לכלותה אך המקום שיהיה לנו בחוצה לארץ והיתה בו ע"ז הוא מבואר שאנחנו מצווים לכלותה משם:

6התועלת השלישי הוא במצות והוא מה שהוזהרנו מלנתוץ דבר דרך השחתה מהבנין שנעשה לשם יתעלה כ"ש שאנחנו מוזרים מלאבדו שנאמר ונתצתם את מזבחותם וגומ' לא תעשון כן לה אלהיכם והנה התועלת בזאת המצוה מבואר:

7התועלת הרביעי הוא במצות והוא מה שהוזהרנו מלאבד שם מהשמות הקדושים אשר לשם יתעלה והוא שנאמר ואבדתם את שמם וגומ' לא תעשון כן לה' אלהיכם והנה התועלת בזאת המצוה מבואר:

8התועלת החמישי הוא במצות והוא להודיע שלא יתכן שנעבוד השם יתעלה במקומות רבים כמו שעשו הגוים ההם לאלהיהם אך נעבדהו במקום מיוחד לבד והוא המקום אשר יבחר יי' להורות על יחוד השם יתעלה הנעבד בזאת העבוד' הנכבדת עם שמזה ימשך מהתועלת שתהיה זאת העבודה נעשית בבית הנפלא אשר בו הישרה נפלאה להעמיד על סודות המציאות ועל ידי משפחה מיוחדת נכונה לעמוד על אופן החכמה אשר בזאת העבודה מפני שקדת עליה והיותה בלתי צריכה אל אסיפת הקנינים כי לחמה נתן מימיה נאמנים והנה לא תנהג זאת המצוה כי אם אחר המצא שם מקום יבחר יי' שנאמר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה מגיד שאחר שבאו אל המנוחה ואל הנחלה נאסרה בזה עולמית:

9התועלת הששי הוא במצות והוא מה שלמדנו מאמרו לשום את שמו שם שברכ' כהנים לא תהיה בשם המפורש אלא בבית המקדש ואף על פי שהיא תהיה בכל מקום כאמרו בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא איך וברכיך והנה התועלת בזאת המצוה מבואר והוא שאין ראוי לגלות ענין זה השם הנכבד רק במקום מיוחד לעבודתו כי מפני זה מצאו שם תמיד משיגים סוד זה השם לפימה שאפשר וזה ממה שישמר השומעים שלא יבאו מזה להריסה מפני השתבשם בענינו כי שם מי שישמרם מהשבוש הזה.

10התועלת השביעי הוא במצות והוא מה שצונו להביא כל הקרבנות שיש לנו איך שיהיו ברגל הראשון שנבא בו לבית הבחירה שנאמר ובאת שם והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ומעשרו' וגו'. והתועלת בזאת המצות מבואר כדי שישלים חקו אשר צותה לו התורה מהם וישלם נדרם תכף שימצא לו מקום ראוי:

11התועלת השמיני הוא במצות והוא מה שהזהירתנו מהקריב קרבנות חוץ מהמקום אשר יבחר יי' והנה נתבאר תועלת זאת האזהרה ממיה שקדם:

12התועלת התשיעי הוא במצות והוא מה שצוה לפדות פסולי המוקדשים שיש בהם מום קבוע וביאר דיניהם אחר שנפדו שישאר בהם דין קצת הקדשים והתועלת בזאת המצוה הוא שלא להפסיד הקדשים אחר שאינם ראויים להקרבה ולזה צוה שיצאו לחולין בזה האופן שזכר באמרו שם תזבח ואכלת בשר:

13התועלת העשירי הוא במצות והוא שהזהרנו מאכילת מעשר דגן ומעשר תירוש ומעשר יצהר חוץ ממקום הבחירה ומאכילת בשר חטאות ואשמות חוץ למחיצתן ומאכילת בכורים קודם הנחתן בעזרה ומאכילת בשר עולה או מה שהוא ראוי למזבח או בשר קדשם קדם זריקת דמים כי עדיין לא התורה אכילתן בשום מקום והנה התועלת בזאת האזהרה הוא שלא נבלבל הסדור שסדרה התורה באלו הענינים הנפלאים כדי שנתישר אל הכונה שכונה התורה בזה:

14התועלת האחת עשרה הוא במצות והוא מה שהוזהרנו שלא נעזוב הלוי והתועלת בזאת המצוה מבואר כדי שתהיה זאת המשפחה הנכבדת מיוחדת לעבודת יי' יתע' ולא יהיה לה טרדה ובאסיפ' מזונותיה ועוד כי המעשר ראשון מפני שאין לו קדושה אלי יקלו ישראל בנתינתו ללוים אבל יפרישוהו וישאירוהו להם ולא יהיה ללוים דבר יאכלו ממנו הפך מה שכונה התורה בהם ולזה הזהיר בזה המקום שלא לעזוב את הלוי:

15התועלת השתים עשרה הוא במצות והוא מה שצונו לשחוט בהמה חיה ועוף כשנרצה לאכלם כמו שאמר וזבחת מבקרך ומצאנך וגו' כאשר צויתיך לי מה שביארנו ביאור דבר זאת הפרשה והנה התועלת בזאת המצוה הוא מצדדין רבי' האח' כי בזה האופן יתכן יותר שיצא דם הבעלי חיים בעת שחיטתו ונהיה נשמרים יותר מפני זה מאכילת הדם. והשני כי בזה האון עם שכבר ימותו בו הבעלי חיים בקלות יותר הנה אין בו מה מהקנאה לנפשותינו תכונת האכזריות כדי שיהיה זה כשאר מיני ההמתה כאלו תאמר ההכאה בקופיץ על ראש הבעי חיים ומה שידמה לזה. והשלישי הוא יותר כולל הוא כי כאשר באה המצוה איך תעשה זאת ההמתה היקרה מזה לשוחט את הבעלי חיים שהוא לא יכוין להרוג את הבעלי חיים בעשותו זה הפעל אבל יהיה לבו איך יעשה זאת המצוה באון שצוה השם יתעלה וזה ממה שיהיה בו תועלת להמשך אליו הדבקות בשם יתעלה גם בעת עשותו זה להרחיק ממנו תכונת האכזריות לפי שהוא לא יכוין להרוג אך לעשות המצוה באופן שצוהו השם יתעלה:

16התועלת השלש עשרה הוא במצות והוא מה שצונו שלא לאכול אבר מן החי והנה התועלת בזאת האזהרה עם שבו ישמרו התועלות הנזכרו' בענין השחיטה הוא להרחיק ממנו תכונת הזוללות עד שלא יסבול ההמתנה שתשחט הבהמה אך מרוב הזוללות ימהר לקחת ממנו קודם שתשחט עם שבזה מהקנאת מדת האכזריות מה שלא יעלם:

17התועלת הארבע עשרה הוא במצות והוא מה שצונו להטפל בקרבנות אשר לנו עד הבאתם שם למקום הנבחר והתועלת בזאת המצוה מבואר כי לולי זה יפסדו הקדשים בראות מי שהפריש אותם שאינם באחריותו:

18התועלת החמש עשרה הוא במצות והוא מה שלמדנו בזה שאם פקעו מעל המערכ' מקרבן העולה הקרנים או הטלפים והעצמות והגידים אינו חייב להחזירם שם כי התורה לא דקדקה בעולה כי אם בבשר ובדם כאמרו ועשית עולותיך הבשר והדם:

19התועלת השש עשרה הוא במצות והוא מה שלמדנו שכל הזבחים שנתן מדמה מתנה אחת על המזבח הנה נרצה הבשר למזבח ולאדם ואין שאר המתנות מעכבות וזה למדנו מאמרו ודם זבחיך ישפך על מזבח יי' אלהיך והבשר תאכל כמו שביארנו בביאורנו לזה הפסוק והנה היה זה גם כן כשלא נוכל להשיג הטוב והתועלת בשלמות הנה אין ראוי שנקצר מהשתדלות אל שנשיג ממנו מה שאפשר לנו ולזה הוא מבואר שאף על פי שיש תועלת נפלא בהיות אלו המתנות אל התאר שהגבילה אותו התורה כמו שביארנו בפרשת ויקרא הנה יש בקרבנות תועלות אחרות נפלאות כמו שביארנו שם ולא הסכימה התורה שיעדרו ממנו אלו התועלות מפני העדר ממנו קצת התועלות אשר ימשכו מזריקת הדם על המזבח:

20כי יכרית יי' אלהיך את הגוים וגו' עד עשר תעשר

21ואולם התועלות המגיעים ממנה הם י"ח:

22התועלת הראשון הוא להודיע שאין ראוי שנשתדל לעבוד השם יתעלה באופן שהיו עובדים עובדי עבודה זרה אלהיהם כי בנימוס העבודה זרה ההיא היה כל דבר שהוא מתועב ומרוחק מאד לאנשים מאד כי חשבו השחיתם עצמם עבודה עם שגם בניהם ובנותיהם היו שורפין באש לאלהיהם וזה הדרך דרכו בכל עניניהם ואולם תורתינו התמימה לא העמיסה עלינו דבר מגונה ובלתי נאות אך כל מה שסדרה לנו הוא חיי הגוף וחיי הנפש מתוק לנפש ומרפא לעצם:

23התועלת השני הוא במצות והוא מה שהזהירנו שלא נוסיף על הדבר שצוה אותנו ולא נגרע ממנו מאשר צוה אותנו כי זה ממה שיביא אל הפסד התורה בכללה רוצה לומ' אם היה זה השער פתוח לנו. ולזה סמך לזה דבר הנביא אשר יצוה לעבוד עבודה זרה והמסית והמדיח כאלו רצה בזה להישירנו שמזה המקום ימשך שיעבדו עבודה זרה:

24התועלת השלישי הוא להודיע שאין משגיחים באות וכמופת שיתן הנביא או חולם החלום שוה לעבוד עבודה זרה כי זה כל כך חזק האמות לנו שהוא עון פלילי ואין ראוי לעשות כן בשום פנים מצד מה שראינו בעינינו במעמד הר סיני ומצד העיון שאין כח באות ובמופת שיביאנו להאמין הפך זה:

25התועלת הרביעי הוא במצות והוא מה שהזהירנו מלשמוע אל דברי הנביא ההוא והתורה בזאת האזהרה מבואר כי בזה תתקיים האמונה האמתית והתורה השלמה:

26התועלת החמישי הוא במצות והוא מה שצוה להמית הנביא ההוא כדי לבער הרע מקרבנו רוצה לומר פן יפתנו בדבריו לסור מאחרי השם יתעלה:

27התועלת השישי הוא במצות והוא מה שהזהיר שלא יסית ולא ידיח איש מישר' לעבוד ע"ז מישראל איש או אנשים מישראל שנאמ' והנשארים ישמעו וייראו וגו' והנה התועלת בזאת המצוה מבואר:

28התועלת השביעי הוא במצות והוא מה שהזהיר שלא יפותה המוסת להסכים לדברי המסית שנאמ' ולא תאבה לו ולא תשמע אליו ומזה למדנו שאם אבה ושמע אף על פי שלא עבד עבודה זרה נסקל המוסת והנה התועלת בזאת האזהרה מבואר:

29התועלת השמיני הוא במצו' והוא מה שהזהירנו מלחוס על דם המסית ומלטעון עליו זכות ושלא נעמוד מלטעון עליו חובה אם ידענוהו לו שנאמר ולא תכסה עליו והתועלת באלו האזהרות מבואר כדי שיוסרו האנשים מעשות כדבר ההוא:

30התועלת התשיעי הוא במצו' והוא מה שצונו לסקול המסית שנאמר וסקלתו באבנים ומת והתועלת מבואר:

31התועלת העשירי הוא במצות והוא מה שצונו לחקור ולדרוש היטב עדות העדים וכ"ש בדיני נפשות כדי שנעמוד על בחינת מה שבעדות העדים מן האמת אל הפכו שנאמר ודרשת וחקרת ושאלת היטב וגומ'. והנה התועלת בזאת המצוה מבואר להגיע היושר והצדק במשפט:

32התועלת האחת עשרה הוא במצות והוא מה שצונו לדון במשפט עיר הנדחת לפי מה שצונו בתורה והנה היה התנאי שיהו מדיחיה מהעיר ומהשבט כי בזולת זה אפש' שבא הרע בזאת התכונ' לעיר ההיא במקרה אך כאר היה זה מבני העיר וממשפחתם מעיר על רוע תכונת אנשי המקו' ההוא ובפרט כשהודחו רוב אנשי העיר. ולפי שמרוע התכונה הזאת להם ימשך הרוע לזרעם בשכבר הוא להם קנין חזק היתה המצוה להרגם כלם טף ונשים ר"ל העובדים ע"ז מהם וצוה לשרוף העיר שלא תבנה עוד כי אולי מצד הסדורים אשר מהמערכת לכוכבים במקום ההוא ימשך ליושבי המקום ההוא זה הרצון עם שבזה תועלת ליסד הנשארים ולזאת הסבה צוה לשרוף כל שללה אל תוך רחובה ולהרוג כל בהמתה גם מהצדיקים בה כדי שישתדלו כל אחד שבעיר להוכיח החוטאים לפי כחו פן יאבדו קנייניו כלם לסבת חטאם:

33התועלת השתים עשרה הוא במצות והוא מה שהזהירנו שלא נהנה בדבר מקניני עיר הנדחת שנאמר לא ידבק בידך מאומה מן החרם והנה התועלת בזאת המצוה מבואר והוא שאם יהנה האדם בו ויצליחו קניניו אח' זה אולי יטעה ויאמר שהע"ז ההיא שהאמינו בה אנשי העיר ההיא הצליחו קנייניו ויהיה זה סבה אל שימשך לעבודה זרה:

34התועלת הי"ג הוא להודיע שהאכזריות על הרעים חמלה על הטובים כי העושה דין בעיר הנדחת משיב חרון אף ה' מעל ישראל ומביא עליהם רחמים:

35התועלת הארבע עשרה הוא במצו' והוא מה שהזהירנו שלא נסכול בעצמנו כדרך שהיו נוהגין לעשות עובדי עבודה זרה וזהו אמרו לא תתגודדו והנה התועלת בזאת המצוה הוא להרחיק מלכת בחקות עובדי ע"ז עם שזה שומר אותנו מלהשחית עצמנו ומביא אותנו להדבק בדברי התורה ולמאוס הנמוסים המגונים ההם שהיו לעובדי עבודה זרה:

36התועלת החמש עשרה הוא במצות והוא מה שהזהירנו מלשים קרחה על הראש למת כמו שהיו עושים הגוים ההם והו אמרו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת והתועלת בזאת המצוה היא כמו התועלת אשר במצוה שלפניה והנה המשיך לזה מה שצונו השם יתעלה לבחר בו מהמאכלים אשר הוא מבואר במעט עיון שהוא לטוב לנו כמו שביארנו בפרש' שמיני להעיר על עוצם ההבדל הנפלא שיש בין זאת התורה האלהית ובין הנמוסים המגונים שהיו לגוים ההם כי זאת התורה תשתדל ליסר לנו הנימוס המועיל לנו לגוף ולנפש בתכלית מה שאפשר ואולם הנמוסים ההם היו להשחית המתנהגים בהם הנפש וגם הבשר:

37התועלת השש עשרה הוא במצות והוא מה שהזהירתנו התורה מאכול הבהמה המתה שהיא בלתי שחוטה שנ' לא תאכלו כל נבלה והנה התועלת בזאת המצוה היא תחללה לפי שכבר יקרה על הרוב במתה שתהיה חולה ויהיה בשרה מזיק לאוכל והשני הוא לקיים מצות שחיטה אשר כבר זכרנו מה שבה מהתועלת:

38התועלת השבע עשרה הוא להודיע מה שחמלה התורה על הגר עד שכבר הקדימה נתינת הנבלה לגר על מכירתה לנכרי והתועלת בה שיהיה מזה לגר הוא לחמלה עליו כי אין לו עוזר ולזה ראוי שנחמול עליו אחר שהוא גר בינינו וקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה והתועלת במה שיהיה מזה לנכרי הוא ליסד בלבנו שאין ראוי שנחנהו לתת לו מתנות חנם לפי הוא עובד עבודה זרה:

39התועלת השמנה עשרה הוא במצות והוא מה שלמדנו בזה המקום מצד הסמיכות שהסבה באסור בשר בחלב הוא מצד היותו מזון בלתי נאות אל הבריאות כמו שביארנו בפרשת ואלה המשפטים:

40עשר תעשר את כל תבואת זרעך עד סוף הפרשה.

41ואולם התועלות המגיעות מזאת הפרשה שהגבלנו ביאורה בזה המקום הם כ"ח:

42התועלת הראשון הוא במצות והוא מה שצוה להפריש מעשר שני מכל התבואות והפרות אשר לנו לעלות לאכלו במקום הבחירה שנאמר עשר תעשר את כל תבואת זרעך והנה בזה תועלות רבות כמו שזכרנו אצל ביאורנו לזאת הפרשה ובכללם יגיע מהתועלת בה ללמדנו ליראה השם יתעלה כל הימים כמו שזכרה התורה וכבר ביארנו זאת אצל באורינו זאת הפרשה:

43התועלת השני הוא במצות והוא מה שצוה להפריש מעשר עני בשנה השלישית והששית מהשמטה רוצה לומר שהמעשר שני יהיה בשנים האלה לעניים והנה התועלת בזאת המצוה מבואר כי בזאת ימצא לעניים בקלות המצטרך להם ולא יכבד מאד לבעלים מה שיתנו להם מזה כי גם בשנים האחרו' לא היו משתמשים הבעלי' במעשר שני לתועלת גדול כי הם היו מצווים לאכלו במקום הבחירה בג' רגלים שיביאו שם עם שאר המעשרות שצו לאכול שם כמו מעש' בהמה ונדריהם ונדבותם כי זה יהיה סבה גם בשנים ההם שיתנו העשירים הרבה מזה המעשר:

44התועלת השלישי הוא במצות והוא מה שצונו להשמיט כספים בשנת השמיטה כי בזה תועלת להניח לעניים מהנושים בה עם ההערה שיש בכאן בענין השמיטה שנתחזק וזה מבואר ממה שזכרנו מהתועלת בדבר השמיטה בפרשת בהר סיני:

45התועלת הרביעי הוא במצות והוא מה שהזהירנו שלא לנגש המלוה שהוא אצל ישראל שעברה עליו שביעית שנאמר לא יגוש את רעהו:

46התועלת החמישי הוא במצות והוא מה שצונו לנגוש הנכרי כדי שלא נתן מתנות חנם לעובדי ע"ז והוא אמרו את הנכרית גוש:

47התועלת השישי הוא במצו והוא מה שצונו לעשות צדקה לעניים על מדרגותיהם רוצה לומר שהקרוב קרוב קודם והוא אמרו פתוח תפתח את ידך לאחיך לענייך ולאביונך בארצך:

48התועלת השביעי הוא במצות והוא מה שהזהירנו מלאמץ לבבנו ומלקפוץ ידינו מהעני מלהחיותו רוצה לומר מלהמציא לו די מחסורו שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון וגו'. די מחסורו אשר יחסר לו:

49התועלת השמיני הוא במצות והוא מה שהזהירנו שלא נמנע מלהלוות לעני מפני קרבת שנת השמטה שנאמר השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה וגומ' והתועלת בזאת הצדקה מבואר:

50התועלת התשיעי הוא במצות והוא מה שצוה להעניק לעבד עברי ולאמה העברית כפי אשר תשיג יד הבעלים שנאמר הענק תעניק לו מגרנך ומיקבך ואף לאמתך תעשה כן:

51התועלת העשירי הוא במדות והוא להודיע שאין ראוי לאדם שיעמוד בטל מפני שמרו מצות התורה ויסמך שהשם יתע' יתן לו צרכיו כי זה ממה שיביאהו אל החסרון ואולי יביא עם זה אל מעוט האמונה בשם יתעלה ולזה אמר וברכך ה' בכל אשר תעשה להעיר על שהוא צריך למתברך בשם יתעלה שלא ישב בטל אבל יעשה מעשים להביא אליו הברכה והשם יתעלה יביאה לו בכל אשר יעשה:

52התועלת האחת עשרה הוא במצות והוא מה שצוה להקדיש הבכור כשנולד ולומר שהוא בכור קדוש לש' והנה התועלת בזה הוא לפרסם מצות הבכורות שיש בהתועלת להזכיר עניין יציאת מצרים הנפלא שהוא מישיר מאד לעבודת השם יתעלה עם שבו תועלת לשמור האנשים מהכשל ליהנות בו:

53התועלת הי"ב והוא מה שהזהירתנו מלעבוד בבכור שור בין תם בין בעל מום ואף על פי שלא חסרנו דבר ממנו זולת העמל שהשיגו מזה שהוא מחוסר החום הטבעי ומלגוז בכור אף על פי שלא עמלנוהו ולא תסרנו ממנו דבר כי אם מה שהוא ממנו במדרגת המותר וכן הענין בשאר הקדשים כל שכן שהוא אסור ליהנות מהם במה שיחוסר בו דבר מגופם כמו הענין ביניקת חלב הקדשים והנה התועלת בזה הוא להעיר על שאלו הקדשים הם לה' ולזה לא הותר לנו ליהנות מהם:

54התועלת השלש עשרה הוא להודיע שהבכור תם לא נאכל כי אם במקום הבחירה. והנה הכונה בזה הוא להעיר שהוא לה' מפני מכת בכורות:

55התועלת הארבע עשרה הוא להודיע שהבכור נאכל שנה בשנה לא יגדלהו הכהן משנה לחברתה פן תקרה בזה תקלה שיהנה ממנו אם יגדל מהם הכהן עדרים:

56התועלת החמש עשרה הוא במצו' והו' להודיע שהבכור הבעל מום אינו נזבח ליי' בבית הבחיר' אבל אם היה בעל מום קבוע הוא נשחט במומו ונאכל בכל מקום בזולת קדושה שנאמר כי יהיה בו מם פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו לה' אלהיך:

57התועלת השש עשרה הוא במצו' והוא מה שצונו להביא שלמי חגיגה עם הפסח במקום אשר יבחר יי' לפי שהפסח הוא כלו לבעלים מלבד דמו וחלבו שהוא למזבח רצה השם יתעלה שיתחברו עמו השלמים שאוכלים מהם השם יתעלה וכהניו וישראל על שלחן אחד:

58התועלת השבע עשרה הוא במצו' והוא מה שצונו שלא לזבח הפסח כי אם בבית הבחירה כי בזה תשלם יותר הכונה המכוונת בפסח לפי מה שביארנו מענינו בפרשת בא אל פרעה:

59התועלת השמנה עשרה הוא במצות והוא מה שצוונו שלא להותיר מבשר החגיגה עד הבקר כמו העניין בפסח שהיא באה עמו כדי שלא יחשוב חושב שתהיה קדושת הפסח למעלה מקדושת השלמים מפני שמעטה התורה בזמנו:

60התועלת התשע עשרה הוא במצות והוא מה שצונו לבשל ולאכל הפסח במקום אשר יבחר השם שנאמר ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' ולמדנו מזה שאם בשלו חוץ מהמקום ההוא הוא נפסל מלאכל וכבר למדנו זה בכללו' ממה שנאמר ובשר בשדה טרפה לא תאכלו כמו שביארנו בפרשת ואלה המשפטים:

61התועלת העשרים הוא במדות והוא מה שהודיענו כשנשוב מהמקום אשר יבחר ה' לא נסע כי אם בבקר אחר שנלין שם במקום הנבחר ההוא כאמרו ופנית בבקר והלכ' לאהלך וכבר זכרנו התועלות הנמשכים מזה אצל ביאורנו לזה הפסוק:

62התועלת העשרים ואחת הוא במצות והוא מה שלמדנו שהתחלת הקצירה ראוי שתהיה קצירת העומר ושהיא לא תהיה עד ליל י"ו בניסן כי מאז תתחיל הספירה וכבר ביארנו תועלת זאת המצוה במה שקדם:

63התועלת השנים ועשרים הוא במצות והוא מה שצונו לעשות שלמי חגיגה ושלמי שמחה בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות והנה חוייב שתהיה החגיגה באה מן החולין כי היא העקר ועליה נקראו המועדים חגים והסכים שתהיה הנדבה ממנה באה ממעשר שני וממעשר בהמה ונדרים ונדבו' וכן הענין בשלמי שמחה כדי שלא תכבד ההוצאה לאנשים באם שם ויהיה זה סבה למעט שמחתם כי הרבה מה שיכאב לה האדם על רוב ההוצאה ובזה גם כן תשלם יותר כונת התורה שישמחו הבעלים עם האנשים הדלים כמו הגר והלוי והיתום והאלמנה ויתר העניים ולא יקשה בעיני הבעלים בתתם להם מזה אחר שאין להם דרך לאכלו חוץ ממקום הבחירה:

64התועלת השלש ועשרים הוא במצות והוא מה שצותה התורה להראות כל הזכרים את פני השם יתעלה בג' המועדים שהם פסח שבועות סכות והתועלת בזה מבואר במה שביארנו מזה בזאת הפרשה:

65התועלת הארבע ועשרי' הוא במצות והוא מה שהזהרנו לבלתי הראו' לפניו רקם כי זה ממה שיישיר האנשים כי הענינים שהם מסודרים בבית הגדול אינם ללא תועלת כי גם ראייתם לא הסכימה התורה שתהיה רקם עם שהעולה שיקריבו שם על הראיה היא מישרת בעצמותה לדברים. נפלאים כמו שבארנו אצל ביאורנו הקרבנות:

66התועלת החמש ועשרים הוא במדו' והוא להודיע שראוי לכל אדם שיצמצם לפי אשר תשיג ידו כדי שיוכל להתמיד בהוצאה זו כי בזולת וזה אולי ישחית קנינו בעת אחת וישאר אחרי כן בחוסר כל ולזה אמרה התורה מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך יי' אלהיך ואמר איש כמתנת ידו כברכת יי' אלהיך אשר נתן לך: