רלב"ג על התורה, דברים כג:כ

1לא תשיך לאחיך נשך כסף עד כי יהיה ריב בין אנשים

2ואולם למה היו הפרשיות בזה הסדור הנה נאמר בו מה שיראה לנו ונאמר שכבר ידמה סמך ענין הנשך למצוות אתנן זונה כי כמו שהזונה תדמה למשוך אליה ממון האנשים ברצנם ותחשוב שאין לה אשם על זה ואינה יודעת כי בנפשה הוא פני מה שתעשה מהזמה בעבור חמדת הממון כן העניין בנושך שהוא חושב שאין בזה מהנטייה כי אם משיכתו אליו ממון האנשי' ולא ידע כי בנפשו הוא כי בעבור חמדת הממון ימשך לה עד שישוב הלוה עני וימיתהו הוא וביתו ברעב ובצמא ובערום ובחוסר כל ולפי שהנשך ותנן הם כמו נדרים והיה לחושב שיחשוב שהנדרים שידור אדם לתת בזולת שיגיע לה מחיר מה שהוא נותן לה הם הדברים מאסה בהם התורה והרחיקה אותם והיה אפשר שיביא זה אל שיחשוב האדם שאין ראוי שיקיים נדריו לשם יתעלה אחר שלא יקח מהשם יתע' בעבורם מה שהוא תמורתם הזהיר מעבור לקיים הנדרים שהם ליי' והנה סמך לזאת אזהרת הפועלים שלא לשים בכליהם מפירות בעלי הבית כי אולי יחשבו שאינם עול אם ישימו מהם בכליהם שיעור מה שהיה אפשר להם לאכול אחר שכבר הותר להם לאכול מהם שם וזה יביאם לגנוב מהפירות ההם ולשאת לביתם מהם הרבה כי לא יוכלו למשול בתאותם אחר שיפותו לה שלא יקחו מהם יותר מן החוק הרבה עם שכבר ישפטו בעת ועת שכבר אפש' להם שיאכלו ויביאו לביתם בזה הרבה מהפירות של בעל הבית וכן לא יחשבו לעשות אם יבטלו מלאכת בעל הבית בעבור אכילתם פירותיו. ובזה האופן יוכלו לבטל רוב היום ויקחו רוב שכרם בעול והנה סמך לזה מגרש אשתו ומחזיר' לפי שאולי יקח האדם מון מזולתו שחשק באשתו ויפותה מפני הממון לגרשה שתהיה לו לחשבו שאין בזה אש לו ולזה ולא בחושק כי בהיתר יקחיה ולחשבו שהוא לא יפסיד בה דבר כי כבר ישוב לקחתה אחר היותה לאיש ההוא כשיגרשנה ויתנה לו זה כדי שיתרצה הראשון לגרשה בבטחו שכבר תשוב אליו ולזה עשתה התורה כנגד זה הרצון כי בו תמלא הארץ זמה ולא ירגישו שיעשו בזה חטא. והנה סמך לזה הענין לוקח אשה חדשה לשמור האשה מזמה ולזה צוה לו שישמח אשתו אשר לקח כדי שלא תחשוק אחרים לשמור הארץ מזמה ואחר שהשלים מה שסמך מהמצות לעניין הנשך שב להשלים קצת מצוה בעניין ההלואה והזהיר מלקחת למשכון כלי שישתמשו בו בהכנת אוכל נפש כי זה עם שאפשר שיביא למה שהוא נשך וזה יהיה אם ישתמש המלוה בכלים ההם הנה הוא עוד כמו לוקח נפש למשכו בעבור החוב כי זה הכלי יוכן בו בעצמותו המזון שהוא שב חלק מהנזון ולזה סמך לו גונב נפש מבני ישראל ומכרו כי הוא נותן נפש בעד ממון בזה האופן המגונה ששני אלו הדברים נמשך מהם היזק מהאדם לזולתו בנפש במה שלא חשב שהזיק את הנפש וזה בקלוח כלי תיקון מזון מבואר ואולם בגונב נפש לחשבו שהוא לא הזיק לו בעצמו אל לקחו והו' רשו' עצמות תמיד גם אחר המכרו אחר שאינו נתן למכר' ויביא זה לחשו' שאין לו חטא בנפשו כלל. הנה סמך לה עניין הצרעת שאם לא יתנהג האדם בו לפי משפט התורה יגיע לאנשים היזק בנפשם ויחשוב שאין לו אשם בזה וזה יהיה אם יעלים נגעו בצד מן הצדדים באון שלא יוכרח לישב בדד חוץ למחנה ויעמוד בין האנשים ויעפשם ואחר שהשלים אלו המצות הנמשכות לאזהרות לקיחת משכון כלי האוכל נפש שב להשלים קצת מצות אחרות בענין לקיחת המשכון והזהיר המלוה מלבא אל בית הלוה לקחת המשכון על חובו לפי שבזה העניין יכאיב לבו מאד כשיוכרח לתת למשכון מה שיקשה בעיניו להוציאו מביתו ויהיה כמו חובל נפש עם שזה אולי יביא למה שידמה לרבית כי המלוה יאמר שלא יקח כי אם המשכון שיראה שחפץ בו הלווה יותר וזה יביא הלוה אל שיתן שוחד למלוה כדי שיתפייס במשכון האחר וצוה שלא יעכב אצלו מהעני כסות יום ביום וכסות לילה בלילה כי בזה גם כן יהיה כמו חובל נפש כי העני ישאר ערום אין כסות בקרה ויזוק מהקור ולזאת הסבה סמך לו שלא יאחר אדם פרעון שכר שכיר כי הא יחשוב היותו בלתי חוטא בזה אם שרצונו לפרעו ואולי ישחית בזה נפש השכיר ונפש ביתו עם שכבר יחשוב שאין בזה חטא על איחור הפרעון אחר שמנעה התורה לקיחת הרבית על ההלואה מפני איחור פרעונה והנה סמך לזה האזהרה מהמתת בנים על אבות להעיר כי הכובש שכר שכיר מפני שהוא דבה להמית אבות ובנים ברעב בסבת אחור פרעון השכירות הנה ישיבלו השם יתעלה מהעונש מדה כנגד מדה במה שאמר זה על העונש וקרא עיך אל יי' והיה כך חטא ועוד כי מפני שזכר מה שראוי בו לחמלה בזה על השפלים אע"פ שהם עשירים זכר אחר זה מה שראוי בו לחמלה בזה על החטאים וכאילו הזהיר שלא יענשו המחוייבים למות בממונם אך יהיה ממונם ליורשיהם שאם יענשו בממונם יהיה זה סבה שימותו בנים על אבות ואבות על בנים והנ' הוצרך להזהיר על זה מפני מה שמצאנו בעיר הנדחת שהיה ממונם אבד והיו מתים גם כן הבנים על האבות. ולפי שכבר התחיל להזכיר הדינים לחמלה על השפלים והעניים והחטאים שב להזכיר צדדים אחרים מהחמלה על השפלים והעניים והחטאים ולזה הזהיר תחילה מלהטות משפט גר יתום ואפילו הם עשירים מצד שפלותם ולא לקחת משכון בגד אלמנה ואפילו היא עשירה מצד שפלותה ואחר זה צוה לתת קצת מתנות לעניים לחמלה עליהם ואחר זה הזהיר מהוסיף על מספר מכות הלוקה לחמלה עליו אע"פ שהוא חוטא שלא יעבור ענשו החוק הראוי ואחר זה הזהיר מה שהוא לחמלה על הבהמות והוא דומה באופן מה למה שהזהיר מההוספ' על עונש החוטא כי די שנעמיס עליה משא העבודה שהוכן לה בטבע להיות לעבודתנו לא שנמנעה עם זה מהאכילה ממה שהיא עושה במה שימשכנה הטבע לאכול ממנו עם שבזה מהאכזריות מה שלא יעלם ואחר זה שב להשלים הדין במה שהוא לחמלה על החוטא וזה כי מפני שבארה התורה בקצת החטאים שיהיה העונש שימות ערירי עם שהוא ראוי שתהיה מיתת האדם בלא בנים בסבת חטא הנה השגיחה התורה על מי שמת בלא בנים שלא ימחה שמו מישראל כשהיתה לו אשה ולזה רצה שתתיבם לאחיו והנה זה המת אפשר גם כן שיהיה מת על יד ב"ד על חטא שקד' לו והשגיחה בו התור עם זה בזה האופן ואחר שזכרה התורה מה שראוי לחמול על החטאים בארה שלא יחמול עליהם מהמגיע להם העונש הראוי ואע"פ שיש שם סבה לחשוב שהיה ראוי לחמול עליהם וזכר דין המחזקת במבושי איש להציל את אישה מיד מכהו והזהיר מחמול עליה ועם זה דבר לזכור נקם עמלק על מה שעשה כנגדנו אפילו שחשב להציל עצמו בזה מהקללות שקלל יצחק את עשו שיהיה עבד ליעקב כי מפני זה לא היה ראוי לו להשתדל בעשיית זה הרע הנפלא ליש' שדמה בו לכלותם כמו שלא היה ראוי לאשת המוכה להשתדל בהריגת המכה אותו מפני שהכהו על דבר הריב לא להרגו והנה זכר כן שני אלו שתנהג בצדק וביושר במשקלים ובמידות לבאר שכמו שאין ראוי להוסיף עונש יותר מהחק הראוי כן אין ראוי שתגרע מחק העונש דבר ואולם התועלות המגיעות מזאת הפרשה שהגבלנו באורה פה הם שנים ועשרים:

3התועלת הראשון הוא במצות והוא מה שהזהיר מלקיחת שום רבית על ההלואה שנאמר לא תשיך לאחיך נשך כסף וכבר ביארנו התועלת המגיע מזאת האזהרה במה שקדם:

4התועלת השני הוא במצות והוא מה שצונו להלוות לנכרי ברבית כשיצטרך לזה שנאמר לנכרי תשיך ופה התועלת בזה הוא שלא לההנות עובדי עבודה זרה להרחיקנו יותר מעבודתה עם שבזה הישירה ליסר הנכרי מעבוד עבודה זהר:

5התועלת השלישי הוא במצות והוא מה שהזהירתנו מלאחר שלום הנדרים אשר נדרנו ליי' ומה שצותנו לקיים אותם והנה התועלת המגיע בזה הוא לולי זאת האזהרה כבר היה האדם מחר הנדרים לחשבו שאינו מזיק בזה לשם יתעלה כי אין לו הנאה בקרבנות ההם ולא יחסר גם כן מהכהנים דבר ממה שהוא שלהם כי הם לא יזכו בקרבנות כי אם אחר הקרבתם לשם יתעלה ויהיה זה סבה אל שלא יתקיימו הנדרי' וזה יביא למעט האמנה בש' יתע' כמו שזכרנו במה שקדם:

6התועלת הרביעי הוא במצו' והוא מה שהזהיר הפועלי' מתת לכליהם דבר מפירות הבעלים שהם עושין בהם ואע"פ שהתיר להם לאכול מהם די שבעם כמו שהם מזות תקון אחר ומה שהזהיר הפעלים מלבטל ממלאכת הבעלי' בעבור אכילתם הפירות ההם וזה כולו על צד היושר מחובר עם החמלה שחמלה התורה על הפועלים שלא יוכרחו להמנע מהפירות שהם מתעסקים בהם כי יצר להם אם יראו בעיניהם ומשם לא יאכלו:

7התועלת החמישי הוא במצות והוא מה שצונו מדיני הגט אשר תותר בו האשה להנשא לכל מי שתרצה והתועלת בזה מבואר כדי שלא יוכרח האדם שיהיה עם אשתו כל ימיו השנואה לו ויהיה זה סבה על שימנע מפריה ורביה אם שיוליד בנים בלתתי הגונים כי לא ישלם להם המוסר מהאב והאם מצד רוע ההסכמה שביניהם עם שתמיד תהיה הקטטה בבית:

8התועלת השישי הוא במצות והוא מה שהזהיר הבעל מלהחזיר גרושתו אחר שהוטמא' לו והתועלת בזה הוא הרחקת הזימה כמו שבארנו ולזאת הסבה גם כן צוה שיהיה החתן נקי לביתו שנה אחת לא יצא לצבא ולא יעבור עליו לכל דבר כמו שבארנו במה שקדם:

9התועלת השביעי הוא במצו' והוא מה שהזהיר מלקחת למשכון כלי שעושין בו אוכל נפש והנה התועלת בזאת האזהרה מבואר בתורה ועוד הוא מבואר מדברינו במה שקדם:

10התועלת השמיני הוא במצות והוא מה שהוסיף כאן מהבאור בדיני גונב נפש שיתחייב מיתה על מה שזכר מזה בפרשת ואלה המפשטים והנה התועלת בה מבואר בנפשו כי בזה יהיה מקלקול הקבוץ המדיני מה שלא יעלם עם שיקרה מזה לעבור על דבר העריות ולא ירגיש בזה הנגנב ר"ל שכבר אפשר שיקרה אחותו או אמו או אחת מהעריות שהם קרובותיו ולא ישער בזה:

11התועלת התשיעי הוא במצות והוא מה שהזהיר מלנטות ב"ד בדיני הצרעת מדרכי התורה כי כבר יקרה הרבה מההפסד בזה בקבוץ המדיני כמו ושזכרנו במה שקדם וכאלו הזהיר מלזון הרע במה שנזכר מה שעשה השם יתעלה למרים כמו שביארנו:

12התועלת העשירי הוא במצות והוא מה שהזהיר מלהכניס בבית הלוה לקחת המשכון על חובו וכבר נתבאר התועלת המגיע מזה מדברינו במה שקדם:

13התועלת האחת עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר מלעכב המלוה משכון העני אצלו בעת שהוא צריך לו והנה התועלת בזאת המצוה מבואר:

14התועלת השתים עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר מלאחר פרעון שכירות השכיר וכ"ש כשהיה עני כי אז יהיה החטא יותר עצום ולזה צוה לתתו ביומו אם היה שכיר לילה ובלילו אם היה שכיר יום:

15התועלת השלש עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר מענוש למות האבות על הבנים והבנים על האבות אך איש בחטאו ומזה נתבאר עוד כמו שבארנו שממון המומתין הוא ליורשיהם והנה התועלת בזאת האזהרה מבואר מצד היושר שהוא ראוי במשפט:

16התועלת הארבע עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר מהטות משפט השפלים כי אין בשער עשרתם והוא אמרו ללא תטה משפט גר יתום והנה התועלת בזה הוא להמשך אל היושר ולהרחיק ההמם:

17התועלת החמש עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר מלקיחת למשכון בגד אלמנה וכבר נתבאר התועלת בזאת המצוה ממה שקדם.

18התועלת השש עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר מלקחת שכחת הקציר ופירות האילן והכרם ומה שצוה שיהיו לעניים והנה התועלת בזאת המצוה מבואר לחונן העניים ולחיותם:

19התועלת השבע עשרה הוא במצוות והוא מה שצוה לחלקות החוטא כדי רשעתו במספר עד מ' מכות ומה שהזהיר מלהוסיף על זה המספר והנה התועלת בזאת המצוה מבוא' ליסר החוטאי' לפי מה שראוי להם לא יותר:

20התועלת הי"ח הוא במצות והוא מה שהזהיר מלמנוע הבהמה מאכילת מה שהוא עושה בו וכבר ביארנו התועלת המגיע מזה במה שקדם:

21התועלת הי"ט הוא במצו' והוא מה שצונו ליבם אשת האח שמת בלא בנים כדי שלא ימחה שמו מישר' ומה שצוה מענין החליצה אם לא חפץ ליבם מה שיש בו מהבשת והזרות ומה שיביאהו להסכים ליבם:

22התועלת העשרים הוא במצות והוא מה שצוה להציל הנרדף אפילו בנפשו של רודף מבלתי חמלה על הרודף כאמרו לא תחוס עינך עליו. והנה התועלת בזאת המצוה מבואר:

23התועלת האחת ועשרים הוא במצות והוא מה שהזהיר מהיות לנו אבן ואבן גדולה וקטנה לשקול בו איפה ואיפה גדולה וקטנה למדוד בה ומה שצוה שיהיה לנו אבן שלמה ודק ואיפה שלמה וצדק והנה התועלת בזה להמשך אל היושר ולהרחיק העול:

24התועלת השתים ועשרים הוא במצות והוא מה שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק ומה שהזהיר שלא נשכח זה ולמחות זכרו אחרי שיניח השם יתע' מכל אויביו מסביב לישראל והנה התועלת בזאת המצוה מבואר ממה שזכרנו: