רלב"ג על התורה, דברים כו:א

1פרשת כי תבא

2והיה כי תבא אל הארץ וגו' עד ויצו משה את העם לאמר.

3ואולם התועלות המגיעות ממנה הם אחד עשר:

4התועלת הראשון הוא במצות והוא מה שצונו מהבאת הבכורים ליבת הבחירה בזה האופן הנזכר פה באמרו ולקחת מראשית כל פרי האדמה. והנה התועלת המגיע מענין זאת המצוה הוא להתישר אל שכל הטובות שופעות מהשם יתעלה ושממנו סודרו אלו ההויות כי זה ממה שיעמידנו על אופן החכמה אשר בבראיתם וזה כי האומרים שאין שם פועל לא תהיה החקירה אצלם בדבר מהדברים למה היה באופן שהוא בו כי זה לא יחקור בעניינים אלא כשהסכמנו שם מפעולת פועל ולזאת הסבה היו טעונין תנופה להעיר על מציאות השם יתעלה כמו שביארנו מענין התנופה בספר ויקרא ולזאת הסבה היה מניח הטנא עם הבכורים לפני המזבח לפני ה' להעיד על מה שזכרנו ולזה היה מעלה שם שלמים בבאו שם על זה הענין כדי שיחן לבו כי לא דבר רק הוא הענין אשר נצטרך לזביחת שלמים ולקראית אלו הדברים הנזכרים פה המורים בעצמם אל שהשם יתעלה משגיח באוהביו השגחה פרטית ושהטובות כלם מאתו וזה ממה שעמוד אתו על מכוון בזאת המצוה:

5התועלת השני הוא במצות והוא מה שצוה לבער מתנות כהנים ולוים ועניים מביתנו מהקדשים אשר לנו כמו מעשר בהמה ומעשר שני ונטע רבעי ולקרות זה הודוי הנזכר פה והוא אמרו בערתי הקדש מן הבית בעת כלוי המעשרו' בשנה השלישית מהשמטה ובשנה השישית מפנה שהם שנות מעשרות עני והנה התועלת בה מבואר ממה שזכרנו במה שקדם:

6התועלת השלישי הוא במצות והוא מה שהזהיר מכח אלו הדברים שלא יאכל אונן מעשר שני ושלא יאכילהו לטמא ושלא יעשו ממנו צרכי המת והנה הסבה בזה כלו הוא שהמעשר שני מפני שבא להעיר על מציאות הנמצא העשירי שהוא קדש והוא עצם חיי כל חי הנה מפני זה הוזהרו הבעלים מלהשתמש בו בענייני המת ומזה גם כן נתבאר למה הוזהרו מלאכלו בטומאה כי הטומאה תבא מחמת או ממה שינהג מנהגו מצד סור הצורה והמהות ממנו ולזה אין ראוי שזה הענין אשר בא להעיר על הצורה היותר נכבדת לאין שעור יאכל בטומאה ולזאת הסבה גם כן אין שיעור שיאכלהו האונן כי לבו טרוד בדבר המת עם שהדאגה תהיה סבה אל שלא יעמוד על הכונה המכוונת בענין מעשר שני:

7התועלת הרביעי הוא במצות והוא מה שצוה ללכת בדרכי השם יתע' להדמות אליו כפי היכולת וזהו אמרו וללכת בדרכיו כי זה ממה שיישיר האדם אל כל המדו' החשובות בהשיבו איך מנהג השם יתעלה במה שהוא פועל מבריאותיו שהוא בתכלית מהחסד והחנינה והיושר וזה גם כן יעמידהו על השגת השם יתעלה כפי מה שאפר כי תמיד יחקור מפני זה כבדרכי השם יתעלה כדי שיקח מזה מנהג להדמות אליו לפי מה שאפשר:

8התועלת החמישי הוא להודיע כי דברי תורה הם לתכלית מה מבואר עד שמקיימיה יהיו מחוללים בגוי' על שאר הגוים ויגדל שמם עליהם ויהיו כמפוארי' עליהם לפי שדברי תורה הם בתכלית היושר ומישירי' אל היותר נפלאות שבהשגות העיוניות לפי מה שאפשר ולזה אמר כי התורה היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים ושכבר יאמרו הגוים רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה:

9התועלת הששי הוא להודיע איך התחכמה התורה להציל ישר' מהרע שנפלו בו לפי מה שאפשר וגם אחר זה לא קצר השם יתעלה מישראל את עבדיו הנביאים לשמרם מזה הרע ולא הועיל כל זה להם מפני רוע תכונתם ולזה תמצא שהתורה השתדלה בזה המקום שיבנו מזבח בהר עיבל מדי באם שם ויכתבו על האבנים ההם את כל דברי התורה ויקריבו שם קרבנות ושם יקראו הברכות והקללות בזה האופן הנפלא כדי שיהיה זה דרך להביא ישראל אל שישמרו כל מצות התורה מפני היותם מקבלים כלם קיום התורה על אלו התנאים שאם לא יקיימום יחולו עליהם כל הקללות האלה והנזכרות פה ממה שיוסיף בזה הוא שכבר באו אלו הקללות כלם בעונותינו כמו שזכרנו אצל ביאורינו דברי הקללות וגם הברכות נתקיימו בימי שאול ודוד ושלמה וקצת המלכים ובפרט בימי החשמונים בבית שני:

10התועלת השביעי הוא מה שלמדנו בפרטי הקללות שענין גלוי העריות ואם הוא קל אצל האנשים הוא יותר קשה משפיכות דמים כמו שביארנו בבאורינו סבת פרטי הקלות:

11התועלת השמיני הוא מה שהודיענו בענין אלו הברכות והקללות שכמו שיבאו לנו הטובות מצד השגחה הפרטית כן הענין בקללות כמו שביארנו בביאורנו לאלו הדברים ולזה אמרה התורה אלהים לא ידעום ולא חלק להם וזה שאף על פי שחלק השם יתעלה לכל העמים ממשלת הכוכבים לא עשה כן לישראל ולזה אמרו אין מזל לישראל:

12התועלת התשיעי הוא מה שהודיענו שהנטייה מעוטה שייטו מדרכי התורה תביא לעוד אבוד' זרה ולזה ראוי שיזהר האדם שלא לפרוץ גדר מזאת התורה דבר וזהו אמר. לא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאל ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם.

13התועלת העשירי הוא מה שהודיענו כי איחור ישראל במדבר ארבעים שנה היתה הסבה בו היותם ממרים את פי השם יתעלה עם מה שראו מהמופתים הנפלאים שהוא אוי שיביאם להשיג השם יתעלה ולירא ממנו ולזה שערה החכמה האלהית שלא ישלם לישראל מה שראוי שיקנו מהשלמות כדי שיהיו נכונים לירושת הארץ עד שישלימו להם ארבעים שנה במדבר ויתמידו להם שם אלו הנפלאו' העצומות רוצה לומר ירידת המן ושמלתם לא כלתה מעליהם ולא נעליהם מעל רגליהם וזה היה סבה להשלימם עד שכמעט זמן נצחו סיחון ועוג:

14התועלת האחת עשרה הוא במצות והוא מה שצוה שישמרו בלבם דברי התורה כלם למען ישכילו וידעו כל מה שיצטרך להם לעשות: