רלב"ג על התורה, דברים ז:יב
רלב"ג על התורה · Ralbag on Torah, Deuteronomy 7:12
Open in the reader →1פרשת והיה עקב
2והיה עקב תשמעון וגו' עד סוף הפרשה.
3ואולם התועלות המגיעות ממנה הם כ"ו:
4התועלת הראשון הוא להודיע כי בשכר שמירת ישראל המצות המתין להם השם יתעלה השלמת קיום מה שנשבע לאבות אל העת היותר נאות להם כמו שביארנו בפרשת ואתחנן וזה כי ישמרם שלא יכלם בעוברם על מצות השם יתעלה כדי שלא תופר בריתו עם האמת ולזה אמר והיה עקב תשמעון את המשפטים וגומ'. ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך:
5התועלת השני הוא להודיע שכבר ימשכו משמירת מצות התורה וחקיה ומשפטיה טובות גופיות נפלאות לא טובות נפשיות לבד וימשכו מפני הפך זה רעות גופיות עצומות לא רעות נפשיות לבד וזה נכפל מאד בזאת הפרשה ובכל זה הספר ולזה אמר ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך וגו'. והיה אם שכוח תשכח את ה' אלהיך וגומ'. והיה אם שמוע תשמעון:
6התועלת השלישי הוא להודיע שמי שהבטיחהו השם יתעלה בנצוח איש מה על צד ההשגחה הפרטית ראוי שלא יירא שלא ינוצח מצד גבורת שכנגדו כי יד השם יתעלה לא תקצר ולזה זכר משה לישראל הנפלאות שעשה השם יתעלה לישראל אשר ראוי להם מצדם שלא ייראו מהגוים ההם אשר הם באים להלחם עמהם ואם הם יותר חזקים מעם ישראל כי יד השם יתעלה לא תקצר להפיל אותם לפניהם:
7התועלת הרביעי הוא להודיע כי אף על פי שהשם יתעלה שליט לעשו' כל מה שירצה וכל אשר יחפוץ הנה יבקש הסבות היותר נאותות שאפשר ולא יחדש מופת אלא אם יביא הצורך אל זה כי הוא אינו שונא הטבע כי הוא סדר אותו ולזה לא יחלוק עליו אלא בעת הצורך וביותר מעט שאפשר לו אז לחלוק עליו ולזה אמר ונשל ה' את הגוים האלה מפניך מעט מעט לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חית השדה ואף על פי שהיה השם יתעלה יכול לכלותם מהר ולשמור ישראל שלא תרבה עליהם חית השדה הנה לא הסכים לעשותו וזה אחר שאפשר הגעת המכוון לישראל בזולת זה:
8התועלת החמישי הוא במצת והוא מה שהזהירנו מלהנות בצפוי ע"ז וכ"ש בע"ז עצמה שנאמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך והנה התועלת בזאת האזהרה מבואר ממה שזכרנו לבאור זה הפסוק:
9התועלת הששי הוא במצו' והוא מה שהזהירנו מהביא תועבה אל ביתנו והוא ממון אנשי עיר הנדחת אעפ"י שלא היה צפוי עבודה זרה ולא עבודה זרה כי הוא חרם כמו שנזכר בפרשת עיר הנדחת וצותה התורה לשרפו אל תוך רחובה לפי שהוא חרם ובזה המקום הזהיר שלא להביא תועבה אל ביתנו ולפי שממון עיר הנדחת הוא חרם כמו שנזכר בפרשה היא למדנו מזה שאנחנו מוזהרים שלא להנות בו:
10התועלת השביעי הוא להודיע עומק מחשבות השם יתעלה שעם היות ישראל מתאחרים במדבר ארבעים שנה על צד העונש השתמש בזה לתועלת הוא לנסותם אם ישמרו מות השם יתעלה אם לא כדי לעמוד על העת שיהיו ראויי' בו לירושת הארץ ולזאת הסבה גם כן יסרם שם תכף מרותם מה שאינו ממנהג השם יתעלה כי הוא ארך אפים אבל להשגחת כל ישראל עשה זה כדי שישמרו מחטוא לה' ולזה גם כן ענם והרעיבם במדבר ארבעים שנה להראות לישראל נפלאות השם יתעלה כדי שיחזקו לשמור מצותיו:
11התועלת השמיני הוא להודיע שהפירות המיוחסים אל ארץ ישראל הם שבעה מינים לבד והם חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון וזתים ותמרים ומזה יתבאר אי זה מהמינים יוחסו לארץ ישראל:
12התועלת התשיעי הוא במצות והוא מה שצונו לברך השם יתע' אחר אכלנו לחם לשבוע ולתת לו תודה על הארץ הטוב' אשר נתן לנו אשר ממנה יצא לחם לט מעט ועל המזון שחנן אותנו ולפי שזאת ההנאה היא יותר שלמה מהנאת שביעת אכיל הפירות המיוחסים לארץ ישראל הנה נלמוד מזה שיהיה הדין באכילת הפירות ההם אך חכמים תקנו להם ברכה מעין שלש ברכות להמשך לכוונת התורה כי בזה תועלת להישיר אל האמונה שכל הטובות הם שפועות ממנו יתע' ומזה גם כן נתישרו לתקן שעל כל הנאה שתגיע לנו באכילת דבר או בשתייתו או בריחו נודה ונברך השם יתעלה הממציא לנו כל אלו הטובות:
13התועלת העשירי הוא להודיע שהוא מחויב שייחס האדם כל הטובות המגיעות אליו אל השם יתעלה כי מאותו הכל וכל שכן בדברים אשר לו יתכן הגעתם אם לא מצד העזר האלהי כמו הענין בנצוח ישראל אלו הגוים הגדולים והעצומים מהם שהיו בהם מבני הענק והיו בערים גדולות ובצורות בשמים ולזה אמר שאין ראוי שיאמר ישראל כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הה אך יזכור כי יי' אלהיו הוא הנותן לו כח לעשות חיל וידע כי הוא אשר ישמידם ויאבדם לא עוצם ישראל וכחו:
14התועלת האחת עשרה הוא מה שהודיע לישראל כי לא בצדקתם ישרשו ארץ אך ברשעת הגוים ההם מצורף עם ברית שם יתעלה תמיד עם האבות ונתן להם ראייה כי לא בצדקתם היה זה לפי שכבר היו ממרים עם השם יתעלה תמיד כמו שספר להם והיה ראוי שיעזבם השם יתעלה ולא ישתדל בהשלמתם לולי ברית השם יתעלה עם האבות ולזה הוא מבואר שלא היה זה הטוב לישראל כי אם בסבת האבות כי לא היו ראויים בהתחלה אל שישגיח השם יתעלה בהשלמתם בזה האופן הנפלא אך עכ"פ תצטרך לירושת הארץ בזה האופן צדקת ישראל כמו שזכר במקומות רבים שאם ישמרו מצות התור יבואו וירשו את הארץ ולזאת הסבה גם כן זכר שנתאחרו במדבר בסבת מרים. והנה התועלת בזה כדי לזרז ישראל שישמרו מצות השם יתעלה כמו שביארנו אצל ביאורינו אלו הדברים בזאת הפרשה:
15התועלת השתים עשרה הוא להודיע עוצם השתדלות משה להציל ישראל מהרע הנפלא שיעד לו השם יתעלה על דבר העגל עד שכבר התנפל לפני השם ית' ארבעים ים וארבעים לילה בזולת אכילה ושתייה עד שנעתר לו השם יתעלה ומחל להם כל חטאתם אשר חטאו בדבר העגל והנה הוצרך להתנפל לפני השם יתעלה כל זה הזמן הארוך לפי מה שאחשוב כי אולי בעבור כעם משה על הפלגת מרים ישראל בזה הוסר המעט מהדבקות שהיה לו עם השם יתעלה ולזה הוצרך להתמיד כל זה הזמן להשים עצמו באופן מהדבקות שהיה עם השם יתעלה עד שמפני צערו על אבדן ישר' ימלט העם בהשגיח השם יתעלה על משה להצילו מזה הצער הנפלא שהיה מצטער עליהם עם שרוב שקדו על זאת התפילה ועמדו מלאכול ולשתות הרבה צערו והיה זה סבה להשמע תפלתו:
16התועלת השלש עשרה הוא להודיע שצריך שמי שישתדל בהסרת הרע מה שישתדל בזה בהדרגה קצת אחר קצת כי אולי אם יכוין להסירו לגמרי תכף לא יוכל עליו ולזה צריך שיכוין להסיר ממנו תחלה מה שלא יכבד מאד להסירו ואחר זה יגרשהו מעט מעט בהדרגה ולזה תמצא שספר כי בראות משה אף השם יתע' וחמתו ורצותו לכלות ישראל בקש מהשם יתעלה להמתין הרע ההוא כדי שיוכל במה שהיה לו מהפנאי לנקות ישראל מהרע ההוא כי בזולת זה לא יהיה לומבא לבקש בעבורם מחילה ואח זה התנפל לפני השם יתע' זה הזמן הארך להסיר מישראל האף והחמה על כל חטאתם אך היה צריך עדין לשאול שיגיעו להם טובות מהשם יתעלה על צד ההשגחה הפרטית ואם לא הנה ישיגם הכיליון בכרח לפי הענין שהיו בו אז שהיו במדבר והוצרכו להלחם עם הגוים הוצרכו עזר מהשם יתעלה על צד ההשגחה הפרטית להיות להם ארץ ישבו בה וזהו מה ששאל משה ממנו יתעלה בארבעים יום השלישיים כמו שנתבאר בפרשת כי תשא ולזה סמך לזה הספור מה שצוה השם יתעלה למשה קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את הארץ להעיר שעד עתה לא היו נכונים לזה:
17התועלת הארבע עשרה הוא להודיע שראוי שיהיה האדם זריז שלא יסבב בשום צד להחטיא את הרבים ואף על פי שתהיה כוונתו הראשונה לשמרם מהחטא הלא תראה כי אהרן אף על פי שהיה משתדל בחכמתו להצל מן החטא כמו שבארנו בפר' כי תשא הנה מני שהיו דבריו באופן שנמשך מהם במקרה החטא לישראל כמעט שהשמידו השם יתעלה לולי תלת משה:
18התועלת החמש עשרה הוא מה שהודיע לנו בזה הספור כי בכל מקום שם או מעת נסעם ממוסרה עד קדש היה שם מים ולזה אמר מבארות בני יעקן ארץ נחלי מים כדי להודיע רוע תכונת ישראל שנתרעמו עמו תכף שהיו במקום שלא היה שם מים:
19התועלת השש עשרה הוא להודיע שאין ראוי למוכיח שיספר דבר יהיה אפשרי להית סבה אל שלא תקובל תוכחתו ולזה לא רצה משה לבאר בזה המקו' שיהיה מוכיח בו ישראל שעל דבר מי מריבה מת אהרן ונגזר מות על משה בעצמו כי החטא ההוא היה נעלם ויוכלו לומר כי לא יועיל ההשמר מהחטא כי אלו מתו בלא חטא עם גודל מעלתם ולזאת הסבה לא רצה לספר דבר קרח מפני שהיה גדול המעלה אצלם כדי שלא יהיה מקום לנטות מתוכחתו:
20התועלת השבע עשרה הוא להודיע שאין ענין התורה להעמיס עלינו דברי' זרים בלתי נאותים אך תצוה לבד על דברים מועילים מצד עצמותם בהפך הענין בשאר התורות לה אמר מה יי' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגומ' אשר אנכי מצוך היום לטוב לך:
21התועלת השמנה עשרה הוא להודיע כי כל דרכי השם יתעלה משפט לא ישא פנים ולא יקח שחד אך כקטון כגדול בהשפטם ולזה ראוי שייראו ממנו וימלו את ערלת לבבם ולא יקשו עוד ערפם כי הוא שליט להגיע להם עונש או גמול מצד השגחתו הפרטית כי הוא מושל על כל שאר הנבדלים אשר יסודר מהם פעולות מה באלו הנמצאות לפי מה שהכין להם השם יתעלה מהכח ביום הבראם ומה שיושפע ממנו לה תמיד ולזה יוכל השם יתעלה לשנות הסדורים ההם כי הוא מושל על כל מי שתהיה לו איזה ממשלה שתהיה והוא לבדו לעשות גדולות וגבורות ונוראות והם הפעולות המסודרות מהשגחה הפרטית לחלוק על המסודר מההשגחה הכוללת:
22התועלת התשע עשרה הוא להודיע שהשם יתעלה סדר המציאות באופן שאין החלושי' והשפלי' נתונים ביד מי שתקיף מהם כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם ובזאת ההשגחה ינצל עני מחזק ממנו כמו שביארנו בביאורנו לספר איוב ובהיות הענין כן הנה מי שירדוף החלושי' ילך כנגד כוונת השם יתע' אשר השגיח בהם בזה האופן וישיגהו עונש נפלא מהשם יתעלה ולזה אמר ששם יתעלה עושה משפט יתום ואלמנה לזרז ישראל שישפטום בצדק כי בסוף כשלו בזאת המדה הפחותה כאמרו יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבא אליהם:
23התועלת העשרים הוא להודיע שהשם יתעלה סדר המציאות באופן שינתן לכל גויה די מחסורה כאמרו נותן לחם לכל בשר ומשביע לכל חי רצון ומזאת ההשגחה ימשך שיתן השם יתע' לגר תושב העומד בארצנו לחם ושמלה ולזה צוה לאהוב את הגר וללכת בדרכי השם יתעלה שהשגיח בו בזה האפן ובזה נקנה לעצמנו מדה חשובה:
24התועלת האחת ועשרים הוא במצות והוא מה שצונו להדבק בשכינה לפי מה שאפשר וזה יהיה בהתדבקנו לחכמים כי הם יישירונו על מה שיתכן שנגיע אליו מזה:
25התועלת השנים ועשרים הוא להודיע עוצם הפלא שעשה השם יתעלה לישראל במצרים כי במתי מעט באו שם ובזמן לא ארך שעמדו שם שמם השם יעת' בז הרבוי הנפלא עם רב השתדלות המצרים להמעיט אותם כפי יכלתם:
26התועלת השלש ועשרים הוא להודיע שתורתנו היא נצחי' לא תשתנה לעולם ולזה אמר ושמרתם את משמרתו וחקותיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים ולזה גם כן אמר בפרשת והיה אם שמוע למען ירבו ימיכם וגומ'. כימי השמים על הארץ כי זה יורה שאם תשמרו מצותיו אשר הוא מצוה אתכם היום כמו שזכר שזאת הפרשה ירבו ימי ההולכים בדרך זה תמיד כימי השמים על הארץ וזה לאות כי כל התורה תתקיים כימי השמים על הארץ וזה ממה שלא יצטרך אל ביאור למעיין בזה הספר:
27התועלת הארבע ועשרים הוא להודיע שאלו הנפלאו' שספר משה לכל ישראל שעשה להם השם יתעלה ספרם למי שראו זה בעיניהם וידעו שהענין הוא כן כמו שספר מהם וזה ממה שיוסיף אמות בזה הספור ולזה אמר וידעתם כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו וגומ'. כי עיניכם הרואות את כל מעשה יי' וגו':
28התועלת החמש ועשרים הוא להודיע טוב ארץ ישראל גם בתועלות הגופיות כי היא תשתה מים תמיד למטר השמים ויבא בה הצריך לנתינת הצמחים פרים מרוחות וממטר על הרוב כאלו עיני השם יתעלה בה מראשית השנה ועד אחרית השנה:
29התועלת השש ועשרים הוא במצות והוא מה שצונו מפרשת והיה אם שמוע שנלמד אותה לבנינו ושנקרא זאת הפרשה בשכבינו ובקומינו ושנכתב' בתפילין של ראש ובתפילין של יד ועל מזוזות בתינו והנה התועלת באלו המצות לפי מה שהשרישה התורה מענינם הוא מה שהתבאר בפרשת ואתחנן ובפרשת בא על פרעה: