רלב"ג על התורה, שמות כג:ו

1והנה התועלת במה שכללה אותו זאת הפרשה היא במצות כבר זכרנו כל תועלותיהם אצל זכירתינו אחת אחת מהם והנה שרשי אלו המצות הם תשעה:

2השרש הא' הוא שהמצוה להביא שלמי חגיגה ברגלים והא באים מהבהמה כמו שיתבאר בעניני הקרבנות והנה באה ביום הראשון כי התורה אמרה ולא יראו פני רקם ולזה יחוייב שתהיה הראיה ביום הראשון וביאה התורה בזה הספור כי דין החגיגה והראיה הוא אחד ולזה יתבאר כי כמו שהחגיגה יש לה תשלומין כל שבעה ושכל מי שהוא פטור מן הראיה הוא פטור מן החגיגה ומזה יתבאר שהפטור ביום הראשון מהם אינו מחוייב בשתלומין וזה מבואר בנפשו כבר נתבאר זה השרש בראשון מחגיג:

3השרש הב' הוא שהראיה אינה נוהגת אלא בזכרים מן ישראל שנאמר יראה כל זכורך והם הזכרים שהם מישראל לא העבדים כי אינם זכורך וכבר אמרה ג"כ בפרשת נצבים בבא כל ישראל לראות את פני השם אלהיך יצאו העבדים שאינם מבני ישר' והנה היו הנשים מפטרות מאלו המצות לחסרון דעתן מלעמוד בסבת הראיה על הכונו' הראויו' בראית בית המקד' ועניניו ולה הוא שהחרש והשוטה והקטן פטורין מהם לחסרון דעתם ועוד כי אינם בני מצות כמו שהתבאר בשרשי' הכוללי' וכן ראוי שנבין מזה שהמדבר ואינו שומע ושומע ואינו מדבר פטורים מאלו המצות כי חסר דעת בהכרה בכמו אלו העמוקות כי לא יתכן לאדם להשיגם אם לא בשמיעה ודבור כי בהם ישלם לו הלמד כדי שיתישר לעמוד על אלו הסודות וכבר תמצא שאמר בפרשת הקהל שהוא בעת הראיה למען ישמעון ולמען ילמדון הנה דקדק שיהיו שומעין ואף על פי הקל שם להביא הנשים והטף וכל שכן בשאר הראיות ולזאת הסבה בעינה יחוייב שיהיה מדבר כי בזולת זה לא תשלם בהם הלמידה ומזה המקו' יתבאר שהטומטום האנדרוגינוס אינה בני ראיה וחגיגה כי כל אחד מהם הוא ספק אשה כבר נתבאר זה השרש בראשון מחגיגה:

4השרש הג' הוא שמי שאינו יכול לעלות ברגליו בירושלם להר הבית הוא פטור מן הראיה שנאמר בעלתוך לראות את פני יי' אלהיך והנה לפי הנהוג שהיה העליה ברגליו וזה מבואר מאד ובזה גם כן יתבאר שמי שאינו יכול לכנס למקדש כמו הערל והטמא פטור מהראיה כבר נתבאר זה השרש בראשון מחגיגה:

5השרש הד' הוא שהסומא באחד מעיניו פטור מן הראיה וזה כי אם דקדקה התורה בקרבנות שיהיה שיהו תמימים וזה להעיד על שלמות השם יתע' אשר הקרבנות מישירים להשגתו כמו שנבאר כל שכן שראוי שידוקדק שתהיה הראיה שלמה להורות על שלמות הנראה וזה כי כונת התורה בזאת הראיה היא לראות המקדש ומעניניו מההישרה להשיג השם יתע' לפי מה שאפשר ולזה דקדקה התורה שלא יראו פני השם יתב' רקם להעיד על שאלו הענינים אינם דבר רק ובכלל הנה הראיה היא לפי הנהוג בשתי עינים ואלו הפעולות אשר זכרה התורה בכמו אלו הענינים ראוי שיהיו על השלמות לפי מה שאפשר כבר נתבאר זה השרש בראשון מחגיגה:

6השרש הה' הוא שהראיה בא מחולין לא ממעשר שני ולא ממעשר בהמה אשר דינה להאכל בירושלם כמו העניין במעשה שני וזה כי היא חובה ואין אדם פורע חובו משל הקדש אשר הוא מיוחד להאכיל לבעלי' להקרבה לשם ית' אלא אם עשו מהם שלמים כי הבעלים אוכלי' אותם אחר הקרבת האמורין לשם יתע' אך לא יתכן שיעשו מהם עולה שהיא כלה כליל כמו שמחוייב זה כעולת ראיה ולזה גם כן יתבאר שאין עושין שלמי חגיגה שהיא חובה במעות מעשר שני כי התורה הגבילה אותם לעניינים שהם רשות או לשלמי שמחה אמר בפרשת ראה אנכי ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וגו' ושמחת אתה וביתך מגיד לך הכתוב שהוא משתמש בהם במה שהוא רשות והוא אשר תשאלהו נפשו לא מה שתחייבהו התורה זולת שלמי שמחה שנאמר ושמחת אתה וביתך ואולם במעשר בהמה מפני שלא מנעה התורה ממנו זה יהיה מחוייב בו שיאכל בתורת שלמים בירושלם כמו שיתבאר הנה יתכן שיפרש ממנו חובה בשלמי חגיגה כבר נתבאר זה השרש בראשון מחגיגה:

7השרש הו' הוא שהאדם חייב להביא בכורים מן הפירות כי המיוחדים לארץ כנען והם ז' המינין כאמר ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש והוא דבש תמרים ויתבאר זה ממה שאמר בכורי אדמתך תביא רוצה לומר בכורי הפירות המיוחדים לארצך ולזה אמר תמורת זה בפרשת והיה כי תבא מראשית פרי האדמה אשר נתת לי השם וחייב ליתן מן המשובחין שבהם כי הם קרואים ראשית כאמרו קדש ישראל ליי' ראשית תבואתו. וכבר נתבאר זה השרש בראשון מבכורים:

8השרש הז' הוא שצריך שיהיו כל הגידולים מאדמתו ר"ל שיהיה שרש האילן וענפיו ברשותו אבל אם היה שרש האילן ברשות אחד או ברשות הרבים והבריכו לתוך שדהו או שיהיה הענין הפך זה אינו בכורים שנ' ראשית בכורי אדמתך שיהיו כל הגידולים מאדמתך כבר נתבאר זה השרש בראשון מבכורים:

9השרש הח' הוא שאין מביאים בכורים קודם עצרת שנא' וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה והיה זה כן כי אז יביאו בכורים מן החטה במקדש והם שתי הלחם והחטה היא קודמת לשאר המינין שנאמר ארץ חטה ושעורה וגומ' ולזה נקרא חג שבועות יום הבכורים ואמנם חייב להקריב קודם זה בכורי השעורים להתיר החדש לישראל ואם הביא משא בכורים קודם עצרת אין מקבלים ממנו כי התורה נתנה כבוד לבכורי חטה יות' ממה שנתנה לבכורים האחרים וזה מבואר מהקרבנות הבאים עם שתי הלחם כבר נתבאר זה השרש בד' מחלה ובג' מבכורים:

10השרש הט' הוא שהמוציא בכורים ונאנסו קודם שיביאם בבית השם יתע' חייב להפריש אחרים תחתיהם שנאמר תביא בית ה' אלהיך. למדנו מזה שהוא חייב באחריותם עד שיביאם להר הבית כבר נתבאר זה השרש בראשון מבכורים. ואולם שאר שרשי זאת המצוה יתבארו בג"ה בפרשת והיה כי תבא: