רמב"ם על משנה שביעית ב:ד

1זוהמא. שם לריח רע ופי' שמנהג עובדי האדמה לסוך הנטועים בשמן שיש לו ריח רע כדי שיריחו אותם התולעים אוכלי האילנות וירחקו מהם:

2וכורכין. הוא שיקבץ הענפים והפארות ויקשרם כדי שיעלו למעלה במישור ולא ינטו על הארץ:

3וקוטמין. הוא לכרות קצתם כשיצטרך לזה:

4ועושין להם בתים. עושין להם צללים להסך מן הגשם והשמש שלא יזיקום:

5ומשקין אותן. שופכין מים על ראש האילן וירד על גוף האילן כולו וישקהו:

6ואמר ר' אליעזר בר' צדוק. שבשנה שביעית עצמה מותר זה:

7ונוף. הוא ראש האילן ר"ל הענפים והעלין:

8והעיקר. הוא השרש ואין הלכה כר' אליעזר בר' צדוק: