רמב"ן על שמות י:ד

1הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה אָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁהָיוּ יָמִים רַבִּים בֵּין מַכַּת הַבָּרָד לְמַכַּת הָאַרְבֶּה בַּעֲבוּר הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה (שמות י':ה') וְעַל דַּעְתִּי לֹא הָיוּ יָמִים רַבִּים בֵּינֵיהֶם, רַק מְעַט, כִּי בְּיָדוּעַ הוּא שֶׁלֹּא נִמְשַׁךְ דִּין הַמִּצְרִיִּים יוֹתֵר מִשָּׁנָה, כִּי מִשְּׁנוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ יִוָּדַע זֶה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת עֵדֻיוֹת (ב י) מִשְׁפַּט הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְכֵן אָמַר (שמות י':ה') יֶתֶר הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד וּכְתִיב (שמות י':י"ב) "אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד", כִּי הָיְתָה הַשָּׁנָה הַהִיא בְּעַצְמָהּ, אִם כֵּן הָיָה הַבָּרָד בְּחֹדֶשׁ אֲדָר בַּשָּׁנָה הַהִיא, לֹא מִקֹּדֶם לָכֵן, כִּי הַשְּׂעוֹרָה אָבִיב וְהַחִטָּה אֲפִילָה וְלֹא יַזִּיק אֵלֶיהָ אִם יַכֶּה הַבָּרָד מַה שֶׁצָּמַח מִמֶּנָּה כִּי תָּשׁוּב וְתַצְמִיחַ. וַעֲדַיִן לֹא פָּרְחָה הַגֶּפֶן וְלֹא הֵנֵצוּ הָאִילָנוֹת, וּלְכָךְ אָמַר הַכָּתוּב (שמות ט':כ"ה) "וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר", כִּי שָׁבַר הָעֲנָפִים וְהַפֹּארוֹת. וְאַחֲרֵי כֵּן בְּחֹדֶשׁ יָמִים בְּנִיסָן צָמְחָה הַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, וְהִיא הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָהֶם מִן הַבָּרָד, וְהִתְחִילוּ הָעֵצִים לְהוֹצִיא פֶּרַח וְהַנִּצָּנִים נִרְאוּ. וְזֶה טַעַם "הַצּוֹמֵחַ", כִּי בָא הָאַרְבֶּה וְאָכַל פִּרְחֵיהֶם וְהִשְׁחִית הַכֹּל אֲשֶׁר לֹא הִשְׁאִיר לָהֶם פֶּרַח אוֹ צִיץ, וּבַחֹדֶשׁ הַזֶּה עַצְמוֹ נִגְאֲלוּ, וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר (שמות י':ט"ו) "וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ", יֹאמַר עַל הַנֵּץ שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּרִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם) "כָּל יֶרֶק בָּעֵץ":