רמב"ן על שמות י:ו

1וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בַּעֲבוּר שֶׁפָּחֲדוּ מְאֹד בַּבָּרָד, חָשַׁב מֹשֶׁה שֶׁיִּפְחֲדוּ גַּם עַתָּה שֶׁיָּמוּתוּ בָּרָעָב אִם יְאַבְּדוּ יֶתֶר הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָהֶם, וְיָצָא בְּלֹא רְשׁוּתוֹ טֶרֶם שֶׁיַּעֲנוּהוּ הֵן אוֹ לָאו, כְּדֵי שֶׁיִּתְיָעֲצוּ בַּדָּבָר, חָשַׁב מַחְשְׁבוֹת אֱמֶת, כִּי כֵן עָשׂוּ וְאָמְרוּ לְפַרְעֹה הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם . וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (שמו"ר יג ד) רָאָה אוֹתָן שֶׁפּוֹנִים זֶה לָזֶה, מַאֲמִינִים לִדְבָרָיו, יָצָא מִשָּׁם כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ עֵצָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי, כִּי כֵן הָיָה עוֹשֶׂה בְּכָל עֵת בּוֹאוֹ אֶל פַּרְעֹה אֶל הֵיכָלוֹ, מַתְרֶה בּוֹ וְיוֹצֵא מִלְּפָנָיו, אֲבָל הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר זֶה בְּכָאן בַּעֲבוּר "וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה" וְגוֹ':