רמב"ן על שמות יב:טז

1כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים. וְלֹא הֲבִינוֹתִי זֶה, שֶׁאִם הָאֲחֵרִים הָאֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, הֵם עַצְמָן מֻזְהָרִין עָלֶיהָ, וְאֵין אֲנִי מֻזְהָר בִּמְלַאכְתִּי שֶׁלֹּא תֵּעָשֶׂה עַל יָדוֹ, אֶלָּא שֶׁאִם מַטְעֶה אוֹתוֹ בְּאִסּוּר, מֻזְהָר עָלֶיהָ מִשּׁוּם "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט יד), בֵּין בִּמְלַאכְתּוֹ בֵּין בִּמְלֶאכֶת הָעוֹשֶׂה עַצְמוֹ. וְאִם אֲחֵרִים הַלָּלוּ גּוֹיִם, אֵין אָנוּ מֻזְהָרִים בַּתּוֹרָה עַל מְלָאכָה שֶׁל גּוֹי כְּלָל לֹא בְּיוֹם טוֹב וְלֹא בְּשַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁבוּת מִדִּבְרֵיהֶם עִם הָאֲמִירָה שֶׁלָּנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ אֲמִירָה לְגוֹי שְׁבוּת (שבת קנ.), וְזֶה דָּבָר מְבֹאָר בַּגְּמָרָא: אֲבָל מָצָאתִי בַּמְּכִילְתָּא (כאן) "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם", לֹא תַעֲשֶׂה אַתָּה, וְלֹא יַעֲשֶׂה חֲבֵרְךָ, וְלֹא יַעֲשֶׂה גּוֹי מְלַאכְתְּךָ. אַתָּה אוֹמֵר לֹא תַעֲשֶׂה אַתָּה וְלֹא יַעֲשֶׂה חֲבֵרְךָ וְלֹא יַעֲשֶׂה גּוֹי מְלַאכְתְּךָ, אוֹ לֹא תַעֲשֶׂה אַתָּה וְלֹא יַעֲשֶׂה חֲבֵרְךָ וְלֹא יַעֲשֶׂה גּוֹי מְלַאכְתּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" (ויקרא כג ג), הָא לֹא תַעֲשֶׂה אַתָּה וְלֹא יַעֲשֶׂה חֲבֵרְךָ אֲבָל יַעֲשֶׂה גּוֹי מְלַאכְתּוֹ. דִּבְרֵי ר' יֹאשִׁיָּה. וְר' יוֹנָתָן אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שמות כ':ט') "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָל מְלַאכְתֶּךָ", וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה שַׁבָּת חֲמוּרָה אֵין אַתָּה מֻזְהָר עַל מְלֶאכֶת הַגּוֹי כִּמְלַאכְתְּךָ וְכוּ'. ע"כ בְּבָרַיְתָא זוֹ. וּבְוַדַּאי הִיא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא שֶׁבָּאוּ לֶאֱסֹר מִדִּבְרֵיהֶם אֲמִירָה בִּמְלָאכָה שֶׁלָּנוּ, וְסָמְכוּ אוֹתָהּ לַמִּקְרָא הַזֶּה, אֲבָל בִּמְלֶאכֶת הַגּוֹי בְּשֶׁלּוֹ מֻתָּר. וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא גָּזְרוּ בַּאֲמִירָה לְגוֹי אֶלָּא בְּשֶׁלָּנוּ, אֲבָל בְּשֶׁלּוֹ אוֹמֵר לַגּוֹי וְעֹשֶׂה. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (רש"י על שמות י"ב:ט"ז) בַּגְּמָרָא בָּבָא מְצִיעָא (צ.): וְשָׁם בַּמְּכִילְתָּא עוֹד, אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁהֵם מִשּׁוּם מְלָאכָה, דְּבָרִים שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה" (שמות י"ב:י"ז), לְהָבִיא דְּבָרִים שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת. וּבָרָיְתוֹת כָּאֵלֶּה מַטְעוֹת וְאֵין רָאוּי לְכָתְבָן כִּפְשׁוּטָן, שֶׁגַּם זֶה נִרְאֶה שֶׁהוּא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. וְיֵשׁ לִי בָּזֶה פֵּרוּשׁ נָכוֹן, עוֹד אֲדַבֵּר עָלָיו בע"ה (בויקרא כג כד):

2לְכָל נֶפֶשׁ אֲפִלּוּ נֶפֶשׁ בְּהֵמָה. יָכוֹל אַף לַגּוֹיִים, תַּלְמוּד לוֹמַר לָכֶם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות י"ב:ט"ז). וְגַם זֶה אֵינֶנּוּ כַּהֲלָכָה. אֲבָל לָכֶם וְלֹא לַגּוֹיִים, לָכֶם וְלֹא לַבְּהֵמָה (עי' ביצה כא.):