רמב"ן על שמות יב:יט

1לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם מִנַּיִן לַגְּבוּלִין, ת"ל "בְּכָל גְּבוּלְךָ" (שמות י"ג:ז'). מַה ת"ל "בְּבָתֵּיכֶם", מַה בֵּיתְךָ בִּרְשׁוּתְךָ אַף גְּבוּלְךָ בִּרְשׁוּתְךָ, יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי שֶׁהוּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְלֹא קִבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת, זֶה לְרַשִׁ"י (רש"י על שמות י"ב:י"ט). וְאֵינוֹ מְכֻוָּן אֶצְלִי, שֶׁאֵין בְּמַשְׁמַע "בִּרְשׁוּתְךָ" לְהוֹצִיא חָמֵץ שֶׁל נָכְרִי, שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּתוֹ הוּא, וּבָתִּים וּגְבוּלִין שָׁוִין הֵן בּוֹ, שֶׁהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן רְשׁוּת שֶׁלּוֹ וּמָמוֹן שֶׁל אֲחֵרִים. וְעוֹד, שֶׁחָמֵץ שֶׁל נָכְרִי שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת אֵינוֹ בָּא בַּהֶקֵּשׁ הַזֶּה, שֶׁאֵין שֶׁל בָּתִּים פָּשׁוּט לְהֶתֵּר יוֹתֵר מִשֶּׁל גְּבוּלִין, אֲבָל בַּבָּתִּים הוּא בְּמַשְׁמַע אִסּוּר מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה דִּכְתִיב "לֹא יִמָּצֵא", וְהֶתֵּרוֹ יוֹצֵא לָנוּ מִדִּכְתִיב (שמות י"ג:ז') "לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר", שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ, וְאֵין לִי אֶלָּא בַּגְּבוּלִין, בַּבָּתִּים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר שְׂאוֹר שְׂאוֹר לִגְזֵרָה שָׁוָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בִּתְחִלַּת מַסֶּכֶת פְּסָחִים (ה.): אֲבָל הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה שֶׁדָּרְשׁוּ מַה בֵּיתְךָ בִּרְשׁוּתְךָ אַף גְּבוּלְךָ בִּרְשׁוּתְךָ אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא חֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת נָכְרִי. וְכֵן שְׁנוּיָה בַּמְּכִילְתָּא (כאן) "בְּבָתֵּיכֶם" לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "בְּכָל גְּבוּלְךָ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּמַשְׁמָעוֹ, ת"ל "בְּבָתֵּיכֶם", מַה בֵּיתְךָ בִּרְשׁוּתְךָ אַף גְּבוּלְךָ בִּרְשׁוּתְךָ, יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת נָכְרִי אע"פ שֶׁהוּא יָכוֹל לְבַעֲרוֹ אֲבָל אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל וְחָמֵץ שֶׁנָּפַל עָלָיו מַפֹּלֶת אע"פ שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְבַעֲרוֹ וְכוּ'. וּפֵרוּשָׁהּ, שֶׁהָיָה בְּמַשְׁמָע וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ בְּכָל גְּבוּלְךָ שֶׁלֹּא נַנִּיחַ חֲמֵצֵנוּ בְּכָל גְּבוּלֵנוּ אֲפִלּוּ בְּבַיִת שֶׁל נָכְרִי, וּלְכָךְ בָּא "בְּבָתֵּיכֶם" לְהוֹצִיא בֵּיתוֹ שֶׁל נָכְרִי: וְלָמַדְנוּ מִן הַבָּרַיְתָא הַזּוֹ שֶׁלֹּא הֻזְהַרְנוּ מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא נְקַיֵּם חָמֵץ שֶׁלָּנוּ בִּרְשׁוּתֵנוּ, בֵּין בְּבָתֵּינוּ בֵּין בִּגְבוּלֵנוּ, אֲבָל אִם הִפְקַדְנוּ אוֹתוֹ בְּיַד גּוֹי בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ אֵין אָנוּ עוֹבְרִים עָלָיו בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא. וְכֵן הַדָּבָר, שֶׁאִם לֹא תֹּאמַר כֵּן, עַל חָמֵץ שֶׁלּוֹ עוֹבֵר בְּכָל מָקוֹם וַאֲפִלּוּ הִפְקִידוֹ בְּיַד גּוֹי בִּמְדִינַת הַיָּם, וְעַל שֶׁל נָכְרִי אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו אֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "בְּבָתֵּיכֶם" וְלָמָּה נֶאֱמַר "בִּגְבוּלְךָ", אֵין בֵּין בָּתֵּינוּ וּגְבוּלֵנוּ לְבָתֵּי הַגּוֹיִם וּגְבוּלֵיהֶם הֶפְרֵשׁ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הֻזְהַרְנוּ כְּלָל מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵרְשׁוּתֵנוּ. אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הֻצְרַכְנוּ לְבַעֵר חָמֵץ שֶׁלָּנוּ מִכָּל מָקוֹם: וּלְפִי זֶה אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (פסחים ו) יִחֵד לוֹ בַּיִת אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו, לוֹמַר שֶׁחָמֵץ שֶׁל נָכְרִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו אַחְרָיוּת אע"פ שֶׁנִּדּוֹן כְּשֶׁלּוֹ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בִּרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּרְשׁוּת גּוֹי מֻתָּר, וַאֲפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם לֹא גָּזְרוּ עָלָיו כְּלָל. וְהָרַב לֹא סָבַר כֵּן בְּפֵרוּשׁ גְּמָרָא דִּפְסָחִים. וְזֶה שֶׁסִּיְּמוּ בַּבָּרַיְתָא שֶׁכָּתַבְנוּ, יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל, מֵהֶקֵּשׁ בָּתִּים וּגְבוּלִין קָאָמַר, דְּמַה בַּגְּבוּלִין מֻתָּר דִּכְתִיב "לְךָ", שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ, אַף בַּבָּתִּים נָמֵי מֻתָּר. וּמוֹצִיא נָמֵי חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת גְּדוֹלָה שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְפַקֵּחַ הַגַּל, וְהוּא אָבוּד מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם שֶׁהוּא מֻתָּר, דְּלָא קָרֵינָא בֵהּ שֶׁלְּךָ: