רמב"ן על שמות יח:כב

1וְטַעַם וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת כִּי בִּהְיוֹת לָהֶם שׁוֹפְטִים רַבִּים יֵלֵךְ הֶעָשׁוּק אֶל הַשּׁוֹפֵט בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה וְיִמְצָאֶנּוּ מְזֻמָּן, כִּי אֵלֶיךָ לֹא יוּכַל לְהִתְקָרֵב בְּכָל עֵת מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְהַטִּרְדָּה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר לְךָ, וְרַבִּים מֵהֶם יִסְבְּלוּ הֶחָמָס הַנַּעֲשֶׂה לָהֶם מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יִזְדַּמֵּן לָהֶם לְהַגִּידוֹ לְךָ וְלֹא יִרְצוּ לַעֲזֹב מְלַאכְתָּם וְעִסְקֵיהֶם עַד בֹּא הָעֵת הַפְּנַאי שֶׁיּוּכְלוּ לָגֶשֶׁת אֵלֶיךָ: וְזֶה טַעַם (איש) עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם , כִּי עַתָּה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָגֶשֶׁת לַמִּשְׁפָּט בְּכָל עֵת לֹא יָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם, כִּי זֶה פֶּתַח לַגּוֹזְלִים לַעֲשׂוֹת חָמָס וְלָעוֹשְׁקִים לַעֲשׂוֹת מְרִיבָה. וְטַעַם עַל מְקוֹמוֹ , אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָבֹאוּ שָׁמָּה בִּהְיוֹתָם בַּמַּחֲנֶה בַּמִּדְבָּר. וְדִקְדְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין לד:) מִלְּשׁוֹן וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת , שֶׁדִּינֵי מָמוֹנוֹת גּוֹמְרִין אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה, כִּי לֹא אָמַר כָּל הַיּוֹם: