רמב"ן על שמות יח:כא

1וְטַעַם אַנְשֵׁי חַיִל אֲנָשִׁים רְאוּיִים לְהַנְהִיג עַם גָּדוֹל, כִּי כָּל קִבּוּץ וְאֹסֶף יִקָּרֵא חַיִל, וְאֵינֶנּוּ בְּיוֹצְאֵי צְבָא הַמִּלְחָמָה בִּלְבַד, וְכֵן "חַיִל גָּדוֹל מְאֹד" (יחזקאל לג ו), וּבָאַרְבֶּה, "חֵילִי הַגָּדוֹל" (יואל ב כה), וּבַמָּמוֹן, "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח יז), "יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵיהֶם" (ישעיה ל ו), וּבַפֵּרוֹת, "תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם" (יואל ב כב). וְהִנֵּה יִקָּרֵא אִישׁ חַיִל בְּמִשְׁפָּטִים, הֶחָכָם הַזָּרִיז וְהַיָּשָׁר. וּבְמִלְחָמָה, הַגִּבּוֹר הַזָּרִיז הַיּוֹדֵעַ מַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה. וְתִקָּרֵא גַּם כֵּן הָאִשָּׁה "אֵשֶׁת חַיִל" (משלי לא י) בִּהְיוֹתָהּ זְרִיזָה וְיוֹדַעַת בְּהַנְהָגַת הַבַּיִת: וְהִנֵּה יִתְרוֹ דִּבֵּר בִּכְלָל וּפְרָט, אָמַר שֶׁיֶּחֱזֶה אֲנָשִׁים רְאוּיִים לְהַנְהִיג הָעָם הַגָּדוֹל בַּמִּשְׁפָּטִים, וּפְרָט, שֶׁיְּהוּ יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת וְשֹׂנְאֵי בָצַע , כִּי לֹא יִהְיוּ אַנְשֵׁי חַיִל בַּמִּשְׁפָּט בְּלִי מִדּוֹת הַלָּלוּ. וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר חָכְמָתָם וּבִינָתָם, כִּי הַדָּבָר בָּרוּר שֶׁהוּא בִּכְלַל אַנְשֵׁי חַיִל. וְכַאֲשֶׁר נֶאֱמַר לְמַטָּה וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל , הִנֵּה הַכֹּל בִּכְלָל, שֶׁהָיוּ יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וַחֲכָמִים וּנְבוֹנִים . וְעוֹד, שֶׁאָמַר מִכָּל יִשְׂרָאֵל , וְטַעְמוֹ הַמֻּבְחָר מִכָּל יִשְׂרָאֵל , וְהֵם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, כִּי כֵּיוָן שֶׁאָמַר מִכָּל יִשְׂרָאֵל , אָמַר שֶׁהָיוּ הַמֻּבְחָרִים מִכֻּלָּם, בְּיָדוּעַ כִּי הַטּוֹבִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל כָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת בָּהֶם. אֲבָל יִתְרוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל בָּעָם הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ: וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים "אַנְשֵׁי חַיִל", אַנְשֵׁי כֹּחַ וּזְרִיזוּת, וְכֵן "אֵשֶׁת חַיִל", בַּעֲלַת כֹּחַ וּזְרִיזוּת בַּעֲבוֹדַת הַבַּיִת, כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׁ בָּהּ (במשלי ל"א:י'), כְּעִנְיַן "וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ" (דניאל א ד), וְכֵן "הֲנִיעֵמוֹ בְּחֵילְךָ" (תהלים נט יב), בְּכֹחֲךָ, וְכֵן "וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט" (שם לג יז), מִלְּשׁוֹן הָאֲרָמִית שֶׁיֹּאמַר בְּ"יֶשׁ לְאֵל יָדִי" (בראשית לא כט) "אִית חֵילָא בִּידִי". וּלְמַטָּה (שמות י"ח:כ"ה) אָמַר וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל , הַמֻּבְחָרִים מִכָּל הָעָם, וְהַכֹּל בִּכְלָל, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי:

2שׂוֹנְאֵי בָצַע שֶׁשּׂוֹנְאִין אֶת מָמוֹנָם בַּדִּין, כְּהַהִיא דְּאָמְרִינַן (ב"ב נח:) כָּל דַּיָּנָא דְּמַפְּקִין מִנֵּהּ מָמוֹנָא בְּדִינָא לָאו דַּיָּנָא הוּא. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות י"ח:כ"א). יִרְצֶה לְפָרֵשׁ שֶׁכָּל מָמוֹן שֶׁיֵּדְעוּ בּוֹ שֶׁאָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִיָּדָם בַּדִּין יִשְׂנְאוּ אוֹתוֹ וְיַחְזִירוּהוּ מֵעַצְמָם, וַאֲפִלּוּ הוּא שֶׁלָּהֶם בֶּאֱמֶת, כְּגוֹן שֶׁקָּנָה עֶבֶד שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. אֲבָל הַלָּשׁוֹן בַּמְּכִילְתָּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כָּךְ שְׁנוּיָה שָׁם, "שׂוֹנְאֵי בָצַע", שֶׁהֵן שׂוֹנְאִין לְקַבֵּל מָמוֹן בַּדִּין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, "שׂוֹנְאֵי בָצַע", אֵלּוּ שֶׁהֵן שׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן, אִם מָמוֹן עַצְמָן שׂוֹנְאִין קַל וָחֹמֶר מָמוֹן חַבְרֵיהֶם. פֵּרֵשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׂוֹנְאֵי בָצַע , שׂוֹנְאֵי שֹׁחַד, כְּמוֹ "כֻּלּוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע" (ירמיה ו יג), "אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ" (ישעיה נו יא). רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי דָּרַשׁ כִּי הֵם הַשּׂוֹנְאִים הַמָּמוֹן הָרַב, וְאֵין לָהֶם חֵפֶץ בְּרִבּוּי כֶּסֶף וְזָהָב, כְּעִנְיַן "אִם אֶשְׂמַח כִּי רַב חֵילִי וְכִי כַבִּיר מָצְאָה יָדִי" (איוב לא כה). כִּי הַמָּמוֹן יִקָּרֵא בֶּצַע, "מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ" (בראשית לז כו), "וְאִם בֶּצַע כִּי תַתֵּם דְּרָכֶיךָ" (איוב כב ג), "וְהַחֲרַמְתִּי לַה' בִּצְעָם וְחֵילָם לַאֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" (מיכה ד יג): וְשׁוּב רָאִיתִי בִּילַמְּדֵנוּ, שׂוֹנְאֵי בָצַע , שֶׁשּׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מָמוֹן אֲחֵרִים, יִהְיוּ אוֹמְרִים אֲפִלּוּ שׂוֹרֵף גְּדִישִׁי אֲפִלּוּ קוֹצֵץ נְטִיעוֹתַי, כַּהֹגֶן אֲנִי דָּנוֹ. וְזֶה עִנְיָן שֶׁשּׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, שֶׁלֹּא יַחְמְלוּ עַל מָמוֹנָם בְּעִנְיַן הַדִּין אִם יָבֹא לָהֶם הֶפְסֵד מִמֶּנּוּ. וּמֹשֶׁה הִזְהִירָם עוֹד בָּזֶה לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ (דברים א יז). וְהַבֶּצַע מָמוֹן כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי: וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על שמות י"ח:כ"א) אוֹמֵר "דְּסָנַן לְקַבָּלָא מָמוֹן", וְאֵין הַמָּמוֹן אֶצְלוֹ שֹׁחַד, רַק שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ מָמוֹן מִבְּנֵי אָדָם בְּמַתָּנָה אוֹ בְּהַלְוָאָה לְעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִשְׂאוּ לָהֶם פָּנִים בְּעֵת הַמִּשְׁפָּט. וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ (כתובות קה:) הַאי דַּיָּנָא דְּשָׁאֵל שְׁאֵלְתָא אָסוּר לְמֵדַן דִּינָא. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע , שֶׁהֵם אוֹהֲבִים הָאֱמֶת וְשׂוֹנְאִים הָעֹשֶׁק, וְכִי יִרְאוּ עֹשֶׁק וְחָמָס אֵין דַּעְתָּם סוֹבֶלֶת אוֹתוֹ, אֲבָל כָּל חֶפְצָם לְהַצִּיל גָּזוּל מִיַּד עוֹשֵׁק: