רמב"ן על שמות ב:ב

1וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ יָדוּעַ כִּי כָל הַנָּשִׁים אוֹהֲבוֹת אֶת בְּנֵיהֶם, יָפִים וְשֶׁאֵינָם יָפִים, וְכֻלָּנָה תִצְפְּנֶנָּה אוֹתָן בְּכָל יְכָלְתָּן, וְאֵין צֹרֶךְ לַטַּעֲנָה כִּי טוֹב הוּא. אֲבָל פֵּרוּשׁ הַטּוֹבָה הַזֹּאת, שֶׁרָאֲתָה בּוֹ טוֹב מְחֻדָּשׁ וְחָשְׁבָה כִּי יֶאֱרַע בּוֹ נֵס וְיִנָּצֵל, וְלָכֵן נָתְנָה אֶל לִבָּהּ וְחָשְׁבָה מַחֲשָׁבוֹת בְּעִנְיָנוֹ, וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה שֶׁלֹּא יָכְלָה עוֹד לְהַצְפִּינוֹ חָשְׁבָה שֶׁיִּנָּצֵל בְּתַחְבּוּלָה אַחֶרֶת וְעָשְׂתָה לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַאֲחוֹתוֹ נִצֶּבֶת מֵרָחוֹק שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בָּהּ, לָדַעַת מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ וְכָל זֶה סִיּוּעַ לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁדָּרְשׁוּ כִּי טוֹב הוּא , שֶׁנִּתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת אוֹרָה (סוטה יב), וּלְמָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָיְתָה מִרְיָם מִתְנַבֵּאת עֲתִידָה אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל (שם):