רמב"ן על שמות כא:טו

1וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת כְּבָר לָמְדוּ חֲכָמִים שֶׁמִּיתָתוֹ בְּחֶנֶק (סנהדרין פד:), וּלְכָךְ סָמַךְ לוֹ וְגוֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ , שֶׁגַּם הוּא בְּאוֹתָהּ מִיתָה, וְהִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ , מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּסְקִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ" (ויקרא כ ט), וְכָל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה הוּא בִּסְקִילָה (סנהדרין סו), נִלְמַד מִמַּה שֶׁכָּתוּב "בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא כ כז). וְהֶחְמִיר בְּמִיתַת הַמְקַלֵּל יוֹתֵר מִמִּיתַת הַמַּכֶּה, מִפְּנֵי שֶׁחֵטְא הַקְּלָלָה מָצוּי יוֹתֵר, שֶׁהַכְּסִיל כַּאֲשֶׁר יִכְעֹס וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבְאָבִיו וְאִמּוֹ תָּמִיד כָּל הַיּוֹם, וְהָעֲבֵרָה כְּפִי מְצִיאוּתָהּ תָּמִיד צְרִיכָה יִסּוּר גָּדוֹל. אוֹ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּקְּלָלָה חֵטְא גָּדוֹל יוֹתֵר שֶׁהִיא בְּהַזְכָּרַת ה' (שבועות לו.), וְהִנֵּה צָרִיךְ לְהַעֲנִישׁוֹ עַל חֶטְאוֹ בְּאָבִיו וְאִמּוֹ וְעַל אֲשֶׁר נָשָׂא שֵׁם ה' אֱלֹהָיו לְפֶשַׁע וְחֵטְא. וְהַגָּאוֹן רַב סְעַדְיָה אָמַר כִּי הִכְנִיס דְּבַר הַגּוֹנֵב אִישׁ בֵּינֵיהֶן, בַּעֲבוּר כִּי עַל הָרֹב הַנִּגְנָבִים הֵם קְטַנִּים וְיִגְדְּלוּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְלֹא יַכִּירוּ אֲבוֹתָם וְיָבֹא שֶׁיַּכּוּם וִיקַלְּלוּם, וְלָכֵן רָאוּי לְהַעֲנִישׁ הַגַּנָּב בְּמִיתָה כָּהֵם, כִּי הָעֹנֶשׁ הוּא עָלָיו: