רמב"ן על שמות כא:טז

1וְנִמְצָא בְיָדוֹ שֶׁרָאוּהוּ עֵדִים שֶׁגְּנָבוֹ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְּיָדוֹ קֹדֶם הַמְּכִירָה. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות כ"א:ט"ז). וְלֹא הֲבִינוֹתִי זֶה, אִם לְלַמֵּד שֶׁיִּרְאוּהוּ עֵדִים בְּיָדוֹ קֹדֶם הַמְּכִירָה, וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיְּהֵא זֶה נֶהֱרָג עָלָיו עַד שֶׁיִּרְאוּהוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב וּמָכַר, וְדַי בַּמֶּה שֶׁאָמַר וְגוֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ , וְהַמְּצִיאָה בְּיָדוֹ אֵינֶנָּה רְאָיָה גְּמוּרָה. אֲבָל הַכָּתוּב הַזֶּה בָּא לְלַמֵּד עַל מַה שֶׁשָּׁנִינוּ (סנהדרין פה:) הַגּוֹנֵב נֶפֶשׁ אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ, וְאָמַר בַּבָּרַיְתָא גְּנָבוֹ וְלֹא מְכָרוֹ, מְכָרוֹ וַעֲדַיִן הוּא בִּרְשׁוּתוֹ פָּטוּר. וְהָעִנְיָן לְלַמֵּד שֶׁדִּינוֹ כְּדִין שְׁאָר הַגַּנָּבִים בְּמָמוֹן, שֶׁאִם טָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים פָּטוּר, וְאִם הִגְבִּיהוֹ אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים חַיָּב (ב"ק עט.). וְכֵן זֶה צָרִיךְ שֶׁיָּבִיא זֶה הַנִּגְנָב לִרְשׁוּתוֹ, וְכֵן אִם הִגְבִּיהַּ הַנַּעַר עַל כְּתֵפוֹ וּמְכָרוֹ לְאַחֵר חַיָּב הוּא, דְּהָא קָרֵינָא בֵהּ וְנִמְצָא בְיָדוֹ , וְלֹא תְּהֵא חֲצֵרוֹ קוֹנָה לוֹ יוֹתֵר מִיָּדוֹ: וְכֵן מַה שֶׁאָמַר מְכָרוֹ וַעֲדַיִן הוּא בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁלֹּא הוֹצִיאוֹ הַלּוֹקֵחַ מֵרְשׁוּתוֹ כְּלָל וְאע"פ שֶׁנָּתַן בּוֹ מָעוֹת, כִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיאוֹ מִשָּׁם פָּטוּר: וְלֹא יָדַעְתִּי אִם לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ קִנְיָן כְּמִשְׁפַּט הַקְּנִיּוֹת שֶׁיִּמְשְׁכֶנּוּ מֵרְשׁוּת הַמּוֹכֵר לְסִמְטָא אוֹ עַד שֶׁיַּגְבִּיהֶנּוּ, אוֹ הִיא גְּזֵרַת הַכָּתוּב בְּנֶפֶשׁ לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ נִגְמַר הַמֶּכֶר בֵּינֵיהֶן וְקָנָה בְּהַגְבָּהָה אוֹ בִּמְשִׁיכָה בְּחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם יִהְיֶה פָּטוּר עַד שֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ, וְכֵן נִרְאֶה. וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ שָׁם בְּפֵרוּשָׁיו בַּגְּמָרָא (סנהדרין פה:) וַעֲדַיִן הוּא בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל נִגְנָב עַצְמוֹ וּפָטוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין כָּאן גְּנֵבָה כְּלָל. וְאִם כֵּן לֹא נִתְחַדֵּשׁ כָּאן דָּבָר שֶׁלֹּא כְּמִשְׁפַּט גַּנָּבֵי מָמוֹן: וְעַל כָּל עִנְיָן, שִׁעוּר הַכָּתוּב, וְגוֹנֵב אִישׁ וְנִמְצָא בְּיָדוֹ וּמְכָרוֹ מוֹת יוּמָת. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה עוֹד כְּסִדְרוֹ, וְנִמְצָא בְיָדוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ, שֶׁאִם גָּנַב אֶת הַנֶּפֶשׁ וֶהֱבִיאוֹ לְבֵיתוֹ וְהֵבִיא שָׁם הַלּוֹקֵחַ וּמְכָרוֹ לוֹ וְלֹא הוֹצִיאוֹ הַלּוֹקֵחַ מִשָּׁם, אֵינוֹ חַיָּב, שֶׁלֹּא נִגְמַר הַמֶּכֶר בֵּינֵיהֶן, אוֹ אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּגְמַר הַמֶּכֶר יִפָּטֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי: