רמב"ן על שמות ד:יט

1וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן אָמַר ר"א (אבן עזרא על שמות ד':י"ט) כִּי אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה, וּפֵרוּשׁ וּכְבָר אָמַר, וְרַבִּים כָּכָה. וְאֵין דְּבָרוֹ זֶה נָכוֹן, כִּי הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה בְּמִדְיָן רַק בְּהַר סִינַי, וּבְמִדְיָן לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ רַק הַפַּעַם הַזֹּאת, אֲבָל כַּאֲשֶׁר קִבֵּל מֹשֶׁה לָלֶכֶת בִּדְבַר הַשֵּׁם וְחָזַר לְמִדְיָן לִטֹּל רְשׁוּת מֵחוֹתְנוֹ, הָיָה סָבוּר לָלֶכֶת יְחִידִי מִתְנַכֵּר. וְלָכֵן אָמַר אֵלָיו "אֵלְכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים", כְּלוֹמַר אֶרְאֶה אֶת אַחַי הַעוֹדָם חַיִּים וְאָשׁוּב, כִּי הוּא כְּדֶרֶךְ בִּקּוּר הַנִּכְסָף לִרְאוֹת אֶת אֶחָיו: וְאָז אָמַר לוֹ ה' בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם, כְּלוֹמַר קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאַל תִּפְחַד שָׁם, כִּי מֵתוּ כָּל מְבַקְשֵׁי רָעָתְךָ, וְתִהְיֶה שָׁם עִם הָעָם עַד שֶׁתּוֹצִיאֵם מִשָּׁם, וְלָכֵן לָקַח אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, כִּי הָיָה זֶה עֵצָה נְכוֹנָה לְהוֹלִיכָם עִמּוֹ, כִּי בַּעֲבוּר זֶה יִבְטְחוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר, כִּי בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין בְּמִדְיָן יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם עִם בָּנָיו וְעִם אִשְׁתּוֹ חֲתַן כֹּהֵן הָאָרֶץ, לֹא יָבִיא אוֹתָם לִהְיוֹת עַם עֲבָדִים וִימָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, רַק אִם הָיָה נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ שֶׁיֵּצְאוּ בְּקָרוֹב וְיַעֲלֶה עִמָּהֶם לְאֶרֶץ כְּנַעַן, וְלֹא יִצְטָרֵךְ בְּצֵאתָם לָשׁוּב לְמִדְיָן לָקַחַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו מִשָּׁם: