רמב"ן על במדבר כג:י

1מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב – יֹאמַר: אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם מֵרֹאשׁ הָרִים שׁוֹכְנִים לְבָדָד, וְלֹא אוּכַל לִמְנוֹת אוֹתָם, כִּי הֵם לְבַדָּם כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ. וְגַם רֹבַע יִשְׂרָאֵל לְמַחֲנוֹת הַדְּגָלִים הָאַרְבָּעָה לֹא אוּכַל לִמְנוֹת. יִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם שֶׁיִּרְבּוּ וְלֹא יִמְעֲטוּ, וְיִהְיוּ תָּמִיד הֵם לְבַדָּם זֶרַע יַעֲקֹב כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר. וְזֶה דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר כ״ג:י׳) בְּרֹבַע יִשְׂרָאֵל. גַּם נָכוֹן הוּא שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ ״אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ״ (תהלים קלט ג) מִן ״לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם״ (ויקרא יט יט), כִּלְשׁוֹן ״וּמִמֵּי יְהוּדָה יָצָאוּ״ (ישעיהו מח א). וְאָמַר: תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ , לוֹמַר שֶׁהֵן נוֹחֲלֵי גַּן עֵדֶן, כִּי אַחֲרִית הָאָדָם הַמָּוֶת, עַל כֵּן יְבַקֵּשׁ שֶׁיָּמוּת מוֹת יְשָׁרִים - הֵם יִשְׂרָאֵל הַנִּקְרָאִים יְשֻׁרוּן, שֶׁיְּבַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב, וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ כְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֶלְקָם בַּחַיִּים וְאֵינָם בְּנֵי גֵּיהִנֹּם וַאֲבַדּוֹן. וְהִנֵּה כָּלַל נְבוּאָתוֹ בָּזֶה הַפַּעַם שֶׁאֵין הַשֵּׁם חָפֵץ בְּקִלְלָתֵנוּ, וְכִי אֲנַחְנוּ עַם לְבָדָד חֶלְקוֹ וְעַמּוֹ, לֹא נִתְעָרֵב בַּגּוֹיִם וְלֹא נֵחָשֵׁב עִמָּהֶם, וְאַחֲרִיתֵנוּ טוֹבָה בְּדֶרֶךְ יָשָׁר: