רמב"ן על במדבר כו:נז

1וְאֵלֶּה פְקוּדֵי הַלֵּוִי – לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה יִמְנֶה בְּנֵי לֵוִי, וּמַה תּוֹעֶלֶת עַתָּה בְּמִנְיָנָם. אוּלַי לְאֵלֶּה נִתְּנוּ הֶעָרִים לָשֶׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶן לִבְהֶמְתָּם, לֹא לַנּוֹלָדִים אַחֲרֵי כֵן. אוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם לְכָבוֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִגְיוֹן שֶׁל מֶלֶךְ פָּחוּת שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ עָלָיו לִמְנוֹתוֹ כִּשְׁאָר הָעָם. וְהִזְכִּיר עַמְרָם וְאִשְׁתּוֹ כִּי בְּנֵי לֵוִי יִמָּנוּ לִשְׁנַיִם, לְכֹהֲנִים וּלְוִיִּם, וְרָאוּי לִפְקֹד אַהֲרֹן וּבָנָיו לְעַצְמָן: