רמב"ן על במדבר כו:נח

1וְכָתַב רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ו:נ״ח) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת לֵוִי חָסֵר כָּאן מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי וְהָעָזִּיאֵלִי וּקְצָת יִצְהָר נֶפֶג וְזִכְרִי. וַאֲנִי תָּמֵהַּ, לָמָּה יִמְנֶה הַכָּתוּב בְּלֵוִי מִשְׁפָּחוֹת לִשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת וְיַחְזֹר וְיִמְנֶה מִשְׁפָּחוֹת לַבָּנִים, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ לִמְרָרִי בָּנִים אֲחֵרִים אֶלָּא מַחְלִי וּמוּשִׁי, וּמַהוּ "מִשְׁפַּחַת הַמְּרָרִי" וְאֵין זוּלָתָם? אֲבָל הָיָה זֶה לְכָבוֹד, כִּי בְּנֵי לֵוִי שְׁלָשְׁתָּם הָיוּ גְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל וְזִכְרָם הָיָה לִבְרָכָה, וְהָיוּ כָּל תּוֹלְדוֹת גֵּרְשׁוֹן נִקְרָאִין "מִשְׁפַּחַת הַגֵּרְשֻׁנִּי" לִכְבוֹדוֹ, וְכֵן כָּל בְּנֵי מְרָרִי "מִשְׁפַּחַת הַמְּרָרִי" לִכְבוֹדוֹ. וְאַחֲרֵי כֵן שָׂמוּ לָהֶם בָּתֵּי אָבוֹת וְנֶחְלָקִים לְמִשְׁפָּחוֹת כִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים, וְנִקְרָאִים בִּפְרָט מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי וּמִשְׁפַּחַת הַמּוּשִׁי. וְכֵן בִּקְהָת יִקָּרְאוּ כָל זַרְעוֹ בִּכְלָל "מִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי", וְחוֹזְרִים וְנֶחְלָקִים עוֹד לְמִשְׁפָּחוֹת בַּבָּנִים, מִשְׁפַּחַת הַחֶבְרוֹנִי וּמִשְׁפַּחַת הַקָּרְחִי. וְלֹא הִזְכִּיר עַתָּה "מִשְׁפַּחַת הָעַמְרָמִי" בַּעֲבוּר שֶׁנֶּחְלְקָה לְכֹהֲנִים וּלְוִיִּם, וְהִזְכִּיר שְׁמוֹתָם לְכָבוֹד, וְלֹא הִזְכִּיר הַכְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן לִכְבוֹד מֹשֶׁה. וְכֵן תִּרְאֶה בַּמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן בַּפְּקוּדִים שֶׁאָמַר: ״וַיִּהְיוּ אֵלֶּה בְּנֵי לֵוִי בִּשְׁמוֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי״ (במדבר ג׳:י״ז), וְהָיָה זֶה לְמַעֲלָתָם, כִּי בִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים לֹא הִזְכִּיר כֵּן. וְטַעַם מִשְׁפַּחַת הַקָּרְחִי כִּי מִתְּחִלָּה הָיְתָה נִקְרֵאת "מִשְׁפַּחַת הַיִּצְהָרִי" (שם פסוק כז), כִּי הָיוּ בְּעֵת הַמִּנְיָן הַהוּא בָּנִים גַּם לְנֶפֶג וְזִכְרִי, וְעַכְשָׁו לֹא הָיוּ רַק לְקֹרַח וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וּלְפִי דַּעְתִּי לֹא הָיָה מִן הָרָאוּי שֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם הַיִּצְהָרִי מִזַּרְעוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּתוּ קְצָת בָּנָיו, אֲבָל עָשׂוּ זֶה אַחֲרֵי מַעֲשֵׂה קֹרַח בַּעֲבוּר כְּבוֹד בָּנָיו, לְהוֹדִיעַ בְּיִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת שְׁמָם וְזִכְרָם, כִּי כֵן הַכָּתוּב מִשְׁתַּדֵּל לוֹמַר ״וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ״ (במדבר כ״ו:י״א). וְכֵיוָן שֶׁכָּלוּ נֶפֶג וְזִכְרִי וְנִשְׁאֲרוּ כָּל זֶרַע יִצְהָר לְקֹרַח, קְרָאוּם "מִשְׁפַּחַת הַקָּרְחִי" לְהוֹדִיעַ כִּי הָיוּ בָּנָיו צַדִּיקִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ. וּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן (ברש״י בפסוק לו) בְּ"אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים״ - ה' מְעַט, אֵינֶנּוּ אֱמֶת, בַּעֲבוּר שֶׁמָּנָה לִבְנֵי לֵוִי שְׁמוֹנָה וְאֵינָן אֶלָּא חָמֵשׁ, כִּי הַשָּׁלֹשׁ לַאֲבוֹתָם כַּאֲשֶׁר אָמַרְנוּ: