ר"ש משאנץ על משנה כלים יד:א

1כמה הוא שיעורן. בכלי מתכות שנתרועעו איירי הני תרי קמאי דלי וקומקמום אבל מיחם לפס וקיתונות שניקבו כדמוכח בתוספתא וקומקמום שנקב נותן שם שיעור א' וקיתון שנתרועע יש שם שיעור אחר:

2הלבס ואית דגרסי הלפס ופי' גאון וכן בערוך לבס קומקמן גדול וחם ביותר והוא צר משוליו ומחמין בו חמין ומכניסין בו הכלים כעין קיתונות והדומה להן להדיחן במים חמין:

3מחוסר חטיפה טמא. הכא איירי בתחילת עשייתן כשעדיין לא נגמרה מלאכתן דמחוסר חטיפה פירוש חטיפה כסוי כדתניא בספ"ק דחולין (דף כה:) מחוסרין כסוי טמאין וחטיפה מלשון חמס דמתרגם חטופין שנגזל הכסוי. ובערוך פי' כלים העשויין וגמר מלאכתן גרידה ואלו לא נגרדו. ויש מפרשים חטיפא כמו טפיחא ופליגא ברייתא אר' עקיבא דקתני בתוספתא קיתון שהוא עתיד לטפוח על פיו ולעשותו כצינור טהור עד שיטפח פיו פירוש כגון שפיו עגול ומשפע פיו לצד אחד ומכה בקורנס ונעשה כעין צינור שמתוך כך כשמערה ממנו מים יוצאין ומקלחין דרך אותה שפה ולטפוח מלשון טפח ליה בסנדליה (ב"ק דף לב:):

4לטישה. מלשון (תהלים נב) תער מלוטש לוטש כלי נחשת (בראשית ד) ללטוש את מחרשתו (שמואל א י״ג:כ׳) ומתרגמינן לחרפא ית פרשיה ובתוספתא נמי קתני מחוסר לטישה טמא ותרי תנאי אליבא דר"ע. תניא בתוספ' דכלים (ב"מ פ"ד) כלל אמרו בכלי מתכות המחוסר חטיפא טמא ומחוסר לטישה טמא דברי ר"ע וחכ"א כלי מתכות שנתרועעו אם משמשין מעין מלאכתן ראשונה טמאים ואם לאו טהורין. דלי כדי למלאות בו מים לשתות. מיחם כדי להחם בו לשתות והקיתון כדי לשמש בו את האורחים. הספל כדי להדיח בו אחת מרגליו. ניקבו קומקמוסין כדי לקבל חמין המיחם כדי לקבל סלעים הלבס כדי לקבל קיתונות קיתונות כדי לקבל פרוטות מידות היין והשמן שיעורן במשקין ר' אליעזר אומר בפרוטות עד שיעורו במשקין ר"א אומר בפרוטות: