ר"ש משאנץ על משנה כלאים ד:ח

1לא יביא זרע לשם. דמצטרפין להיות כרם אבל רחוקין שמנה אין מצטרפין ומפרש בירושלמי (הל' ו) דהנך שמנה חוץ ממקום גפנים וכיון דאין מצטרפין מרחיק אמה משורה זו ואמה משורה זו וזורע ו' אמות בין שורה לחברתה:

2י"ו אמות. היינו בין ב' החיצונות אי נמי יש לפרש בין חיצונה לאמצעית דכיון דאיכא ג' שורות גלי אדעתיה שבא לנטוע כרם כענין זה ומצטרפין בפחות מי"ו. ולא דמי לב' שורות דאין מצטרפין אפי' בשמונה דג' שורות הוו ככרם גדול דקרחה שלה י"ו אמה. אלא שיש חילוק בין כרם בן ג' שורות לבן ארבע וחמש היכא דחרבה אמצעית דבן ג' שחרבה אמצעית לא בעינן ביניהן שיעור קרחה כיון דלא נשתייר כרם אבל בן ד' וה' כי חרבה אמצעית אכתי נשאר כרם ובעי מקום המוקרח י"ו אמה:

3ראב"י. בירושלמי (שם) אמר רבי אסי בשם רבי יוחנן אתיא דראב"י כב"ש כמה דבית שמאי אומרים שורה אחת כרם כן ראב"י אומר שורה אחת כרם ומשום הכי בעי שש עשרה אמה דבקרחה סבר לה כבית הלל דאמרי י"ו אמה ולא כבית שמאי דאמר כ"ד אמה:

4שאלו מתחלה נטען. כלומר אם מתחלה נטע שתי שורות הוי מותר בח' אמות והשתא קשה היאך היה מותר הא צריך לכל שורה ד"א כיון דחשיב כרם ובירושלמי פריך לה ומשני כמה שינויי:

5ירושלמי (שם) מה נפשך כרם גדול הוא אסור בשמונה כרם קטן הוא אסור בשמונה. ר' יודן לא אמר כן אלא שמונה אמות אסור שמונה ומשהו מותר. אית דבעי מימר שאילו מתחלה נטען י"ו על י"ו היה מותר בשמונה אמות. רבי יהודה בן פזי בשם רבי יוחנן אתיא דראב"י כבית שמאי כמה דבית שמאי מחמירין בחורבנו יותר ממטעתו [כן ר"א ב"י מחמיר בחורבנו יותר ממטעתו]: פירוש ח' ומשהו מותר כלומר לזרוע אותו משהו וכדמסיק רבי יוחנן דמיקל רבי אליעזר במטעתו ושמא מודה בהא דתנן לקמן הנוטע כרמו של י"ו אמה כגון בכרם של שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב אלא דבשורה מיקל להתיר בשמונה ומשהו אע"ג דבית שמאי גופייהו בעי י"ו אמה כדפרשינן בריש פרקין. היה מותר בח' אמות כלומר ח' אמות דקאמר ראב"י היינו דזורע ח' אמות מי"ו אמה: