ר"ש משאנץ על משנה כלאים ד:ט

1י"ו אמה. שכל שורה של גפנים רחוקה מחברתה י"ו אמה ואין מצטרפין להיות כרם ליתן לה עבודה ד"א אפי' בכרם גדולה כדפרשי' ואין צריך להניח בה כי אם ו' טפחים דהיינו אמה סמוך לשורה כעבודת גפן יחידית ונמצא זורע י"ד אמה מהלך י"ו:

2צלמון. שם מקום.

3הופך שיער ב' שורות. כרם גדול נטע שכל שורה רחוקה מחברתה י"ו אמה ולא היה רוצה לסכך גפנו על גבי תבואתו והיה מצרף השורות שתים שתים וראשי הגפנים דהוא השיעור של כל שתים ושתים הופך לצד אחד אלו כלפי אלו והמקום פנוי מצד זה ומצד זה וזורע אלא שמניח ו' טפחים כדפרשינן ולשנה שניה להפך ולא בשביל איסור אלא שדרכו היה בכך כדאמרי' באתרא דמוברי באגי בריש חזקת הבתים (בבא בתרא דף כט.) שמתוך כך טוענת פירות הרבה:

4של שמונה מותר. קסבר ר"מ ור"ש דכיון דרחוקות השורות ח' אמות הוה ליה כגפן יחידית ומניח סמוך לשורה ששה טפחים וזורע את המותר. ובירוש' (שם) פסיק רב הלכה כר"מ ור"ש וקאמר נמי משום רב מותר הזרע דיעבד אבל לכתחל' אסור לזורעו. ומיהו מסקנא דירושלמי דאפי' לכתחלה מותר: