רש״ש על משנה מכשירין ד:ז
רש״ש על משנה מכשירין · Rashash on Mishnah Makhshirin 4:7
Open in the reader →1ואם חשב שיודחו ידיו כו'. עי' מש"כ בס"ד בחגיגה (יט). ומה שסיים הרע"ב וה"ל משקה שסופו לרצון דאע"פ שאין תחלתו לרצון כו'. זהו מלשון הר"ש ורש"י בחולין (לא ב'). לכאורה כאן הוה תחלתו לרצון. דהא הרצון הוא בשעה שנוטלן ואז הוה תחלת ביאתו בתלוש עי' בתוס' שם:
2תוי"ט ד"ה ידיו. והקשה כו' דלפירות דמעשר אפי' לאוכלן א"צ נט"י כו'. תמוה איך נעלם מהם הגמ' שם בחגיגה דלרבנן דר"מ צריך נט"י לאכילת פירות דמעשר. (ודע דפירי דהכא כיון דלא הוכשרו ודאי מותר לאכלן אפי' לרבנן ואפי' תרומה דלא הוכשרה א"צ לנט"י כמבואר ברמב"ם פי"ב מהל' אה"ט הי"ג. ודבריהם אינם אלא כשיוכשרו). ומש"כ התוי"ט אפי' אי גרס פת אכתי קשה דהא א"צ כוונה כו' למעשר לנגיעה. תימה דלנגיעת מעשר א"צ כלל נט"י כדאיתא בחגיגה שם ובתד"ה כאן באכילה. אבל כוונת הרו"ו דאי גרס פת א"ל דמיירי לאכילה. דלפירות אף לאכילה א"צ כמש"כ קודם: