רש״ש על משנה פרה ג:יא

1ד"ה העצם. אבל עצם שנכתש בפ"ע כו' פסול כדתניא בתוספתא. וכ"כ הא"ר. ועי' בלשון התוס' דמשמע דאינו פסול אלא אם נתנו בלא כתישה אבל אם היה כותשו אפי' בפ"ע אפשר דכשר:

2ד"ה ואחד. ולכאורה כו' אלא בקידוש דפרה כו' ורש"י בפי' החומש כו'. לפלא שלא הזכיר ג"כ פי' הרמב"ם כפי הנוסח שלפנינו שכ' וזה שבהר המשחה לפרות אחרות:

3בא"ד דלפי שעה היו לוקחין משל הר המשחה (כ"נ דצ"ל) ונותנין שם בחיל כו'. קשה דהא בר"פ תנן מכל חטאות שהיו שם והיינו ע"כ מאותו (שהיו) [שהיה] נתון בחיל למשמרת וכדפי' שם הרע"ב ורש"י עצמו ביומא שם:

4ד"ה ואחד היה בסופו. אבל הלוים היו ג"כ שומרים באלו הג' מקומות כו' ונמצא שהיה כ"ד כו'. עמש"כ עליו במדות שם מ"א: