רש״ש על משנה פרה ד:א

1תוי"ט ד"ה ושלא. משום דריו"ח מרא דגמ' טפי. ול"נ עוד משום דרחב"י תלמידו הוה כדמוכח בפסחים (כ"א ב') ובב"מ (מ"ח ב') ואין הלכה כתלמיד במקום הרב:

2בא"ד ובגמ' פריך אדר"י א"ה ל"ל דמקדש כו'. ע"ש דלא אדר"י אלא אדרחב"י פריך אם נאמר דיציאה מועלת בקידוש:

3בא"ד היו כל ז' הימים בכלי אבנים. וכ"ה לשון התוס' בסוכה (ל"ז סע"א) ומה שכל מעשיה בכ"א היינו בז' הימים שמפרישין כו' ולשכת בית אבן כו'. וא"כ לא קשה כלל דרחיצת ידו"ר היה ביום שריפת הפרה שכבר נשלמו ז' ימי הפרישה. ומה שרוצה לדמותה למקלות כו'. ל"נ דהן לכה"פ א"מ טומאה כמש"כ לעיל שם במ"ט: