רש״ש על משנה תרומות ט:ד

1אבל הטבל ומע"ר. המפרשים פי' דר"ל של"נ ממנו ת"מ וכ"נ מהירושלמי ולולי דבריהם הנל"פ דאתיא כר"מ דאוסר מע"ר לזרים (והוה דומיא דמע"ש דתני לקמן) ואשכחן סתמא מתניתין כוותיה בזה בפ"ט דיבמות:

2ברע"ב ד"ה והבכורים שאינם מצויים שא"נ אלא בז' המינים [כ"ה בר"ש] וק"ל דהא תרומה דאורייתא יותר אינה מצוי' דא"נ אלא בדגן תירוש ויצהר וכש"כ להפוסקים דאף ענבים וזיתים אינם אלא מדרבנן וביין ושמן אין שייך זריעה ומשום תרומה דרבנן ודאי לא היה להם לגזור דהוי כמו גזירה לגזירה וי"ל משום דבכורים אין כל דגן חייב כמו תבואה שבעמקים עי' מנחות (פ"ד) וכש"כ לפי דמשמע מתוס' פסחים (ל"ו רע"ב) דכוסמין וש"ש ושיפון פטורין מן הבכורים ועמש"כ שם בס"ד. ולי י"ל דכוונת הירושל' לפי שבכורים אין להם שיעור משא"כ בתרומה דת"מ יש לה שיעור ועתוי"ט בפ"ב דבכורים מ"ג:

3ברע"ב ד"ה ופודה כו' פודה כל האוצר בדמי אותם סאה. משמע דקאי גם אהקדש והר"ש כתב דגבי הקדש דבר שאז"כ פודה כל האוצר ותמוה: