רש"י על ברכות לז:

1מנא אמינא לה – דאפרורין כזית מברכין המוציא:

2היה – ישראל עומד:

3ומקריב מנחות – ונתנה לכהן להקריבה:

4אומר ברוך שהחיינו – אם לא הביא מנחות זה ימים רבים:

5נטלן לאכלן – הכהן:

6ותני עלה – כלומר ותנן על המנחות מנחת מחבת ומנחת מרחשת הקריבות כשהן אפויות:

7וכולן פותתן – כלומר בוצען קודם קמיצה ועושה אותן פתיתין כזיתים כדכתיב פתות אותה פתים (ויקרא ב׳:ו׳) אלמא פתיתין כזיתים מברך עליהן המוציא: