רש"י על ברכות לז:

1פורכן – למנחות האפויות על המחבת ועל המרחשת קודם קמיצה עד שמחזירן לסלתן:

2הכי נמי – דפליג אהא דקתני מברך המוציא:

3והתניא לקט מכולן – פתיתי המנחות:

4כזית כו' – ומדקאמר יוצא בו ידי חובתו בפסח משום אכילת מצה דמצות עשה היא דכתיב בערב תאכלו מצות והתם לחם בעינן דכתיב בה לחם עוני אלמא לחם הוי ומברך המוציא והא מתניתין על כרחך רבי ישמעאל היא דהא קתני לקט מכולן כזית אלמא בפתיתין פחותין מכזית קאי: