רש"י על דברים טז:יט

1לא תטה משפט. כמשמעו:

2לא תכיר פנים. אף בשעת הטענות אזהרה לדין שלא יהא רך לזה וקשה לזה, אחד עומד ואחד יושב. לפי שכשרואה שהדין מכבד את חברו מסתתמין טענותיו:

3ולא תקח שחד. אפלו לשפוט צדק:

4כי השחד יעור. משקבל שחד ממנו אי אפשר שלא יטה את לבו אצלו להפוך בזכותו:

5דברי צדיקים. דברים המצדקים, משפטי אמת: