רב פנינים על משלי י:ד

1ראש עשה בי רמיה וכו'. אמר ראה נא איך לא תחיה רשע את בעליו כי הנה הרש להעשיר את עצמו יתייעץ לאבד נפשו למען החיות גופו ונהפוך הוא כי גם את גופו יצר ובמקום העשיר את עצמו יעשיר את זולתו ועונו לא תמחה והוא כי יעשה כף רמיה לרמות הקונים ממנו וחוטא נפשו להעשיר את גופו ויתהפך לו כי לא תעשיר כף רמיתו רק יד הממונה על המשקולות הם החרוצים ופקחים להסתכל והבין ברמאותו ויענשוהו ממון עשר ידות על אשר הרויח נמצא חשב להעשיר עצמו בכף רמיתו ותהי להפך כי יד חרוצים תעשיר כף רמיה אשר הכין לו:

2(ב) או יתקשר אל הקודם בדרך אחרת פן נאמר הלא טוב יהיה לצדיק כי יעשה עיקר גם לאצור אוצר זהב וכסף ולא מהשגת החכמה וזה לג' סיבות אחד לפדות עצמו ממות כאשר יעשה הרשע בעשרו ב' פן ירעב ללחם ויצטרך לזולת ג' פן יורש ויחטא לה' כי ירמה את הזולת למלא בטנו כי ירעב על כן על האחד אמר לא יועילו וכו' כמפורש למעלה:

3(ג) ועל השנית אמר אל תחוש כי הלא לא ירעיב ה' נפש צדיק כי גם שלא יתן לו מותרות לאכול למעדנים לא יחסר לו לשובע נפשו לקיימה בגופו וזהו לא ירעיב ה' נפש צדיק ועל הג' פן יורש ויבגוד כי יגנוב או ירמה לא יחשד על כך כי הלא הות בוגדים שהוא הרמאות יהדוף אותו הצדיק מעצמו:

4(ד) כי זולת אשר יחטא לה' גם יראה שלא יצליח כי הלא יראה כי ראש עושה כף רמיה ותהיה לרעתו כי יד חרוצים תעשיר כמפורש בקודם: