רב פנינים על משלי יג:כה

1הלא הוא לומר לו צדיק אוכל כו' לומר ראה בני דרך ישרה שתבור כי הנה הצדיק אוכל מאכל גופני לשובע נפשו ולא לשובע הגוף כי אם מה שיספיק לקיים נפשו בגופו נמצא כהתימו לאכול מה שמספיק לו הוא שבע מתאותו כי נשלמה ולא כן הרשעים כי אם כל כך יתאוו תאות שובע הגוף כי אחרי אכלם עד מלאת כרסם לא באו לחצי תאותם כי עודם דואגים באמרם מי יתן והיה לנו עוד בטן להחזיק כהנה וכהנה נמצא שחסר להם הבטן למלא בו יד תאותם וא"כ מה לך לדרך רשעים הזוללים אשר גם על לב יצרך הרע תוכל לדבר ולומר מה בצע בתאוה שסופה דאגה ולא תוכל להשלימה וטוב טוב לאכול לשובע הנפש ותבא עד תכונתה:

2(כג) או יאמר בשום לב אל אות אל"ף במלת ראשים שמורה על ראשי עם ויאמר הנה רב האוכל המושפע בארץ הניר וההכנה לרבויו הוא הראשים שבדור שבזכות הנהגתם בצדק ומשפט מתרבה ויש אוכל נספה אחרי היותו על העדר המשפט כד"א ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ או ע"ד זה למען יהיה רב אוכל בארץ צריך יעשו ניר הראשים להכין צדק ומשפט אך להספה האוכל אחרי היותו אין צריך רק העדר משפט:

3(כד) על כן ימשך מזה שחושך שבטו וכו' בל יהיה סורר ומורה לשונא בנו יתיחס וזה ממה נפשך אם הראשים יעשו משפט ברשעים בל יספה האוכל הנה בכלל מקבלי העונש יהיה הבן הלז כי בהשפטו יצא רשע על העדר מוסר אביו ויעשו בו הראשים משפט הן למות הן לשרשי הן לענוש נכסין ולאסורין ואם לא יעשו משפט יהיה האוכל נספה לכן ואוהבו שחרו מוסר:

4(כה) לאמר לו צדיק וכו' לומר אם יחסר אוכל בארץ אין ההפסד רק לרשעים כי הצדיק גם בימי השבע אינו אוכל למלא בטנו רק לשובע נפשו לקיימה בגופו ולכן לא ירגיש חוסר לחם כי הן מעט יספיק לו לפי מנהגו לשובע נפשו אך בטן רשעים הוא לבדו תחסר כי לא יהי למלא בטנו בחוסר לחם כלומר לכן אל תהי רשע מכל א' מהצדדין כי גם בעה"ז יצר לך:

5(כג) או יאמר רב אוכל ומזון יהיה אל כללות עם הארץ ע"י הכנת וניר הראשים ויש מהראשים הנז' נספה בלא משפט בלי היות לו משפט מות רק בעד הדור נמצא כי הראשים יחיו את העם והגמול שמשלמים להם הוא כי יש נספה מהם על רעתם ויסבו מיתתו: