רב פנינים על משלי יד:א

1חכמות וכו' צאתו בלשון יחיד לומר בנתה יהיה קרוב אל הענין ואשה בכל אלה לא מצאתי לומר בחכמות נשים רבות א' מהנה תמצא שבנתה ביתה ושאריתן לא יבנו ולא יהרוסו אך אולת בידיה תהרסנו וענין הבנין וההריסה תהיה סמוך אל ענין הקודם שאמר חושך שבטו וכו' ואוהבו שחרו מוסר שהוא אמור לו צדיק אוכל וכו' שייסר את בנו אל יהי בסובאי יין ובזוללי בשר אמר כי כל זה איננו שוה רק אם האשה היא מחכמות נשים שידיה תבצענה לקיים מוסר אב כי אז בנתה ביתה בקיום בניה בתוכה גם שבעלה לא יעשה כמוה אך אולת המגעגעת את בנה ונתון תתן לו געגוע יתר שאת מותרות לצבות בטן אשר לא כמוסר אביו בידיה ממש אשר בם תתן לו תהרסנו גם שבעלה יוכיחנו כי היא תעשהו זולל וסובא והוא הריסתו כנודע ממז"ל על אחרית בן סורר ומורה:

2או יהיה מה שידענו מרז"ל כי יש לאל יד אשה טובה להצדיק והישיר את בעלה גם אם הוא רשע וההפך בהפכה וזה יאמר חכמות בנתה ביתה כי גם אשר ביתה הרוס ברשעת אישה היא תבננו ואולת גם שביתה בנוי כי צדיק הוא בידיה ומעשיה תהרסנו ממצב צדקתו:

3ואפשר להמשיך לזה פסוק שאחריו לומר כי לא מפני זה תקל אשמת בעלה באומרו האשה אשר נתת עמדי פתיתני ותוכל כי הלא דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ואשר את ה' הוא ירא לא ישמע לקול אשתו וז"א הולך בישרו של עצמו ולא יביט אל עקשות אשתו ירא ה' אך נלוז דרכיו בוזהו יקרא חלילה כמכוין למרוד ולבזות את קונו הנז' חלילה ולא לאנוס נמסר ביד אשה: