רב פנינים על משלי כה:ח

1אמר אל תצא ממחיצתך לריב מהר טרם תחקור על מעשה שהיה איך היה אולי אין על רעך אשמת דבר פן תהיה נבוך ולא תדע מה תעשה באחריתה בהכלים אותך רעך כאשר ידדיעך כי לא ידעת אמתת הדבר ויכלימך באומרו כי השבת דבר טרם תשמע ורבת טרם תחקור ואז גם בעיניך תהיה כאשם.

2או יאמר בשום שכל אל הכנסו בלשון זכר ויצא בלשון נקבה באומרו באחריתה והוא ע"ד מה שכתבנו בס"ד על פסוק אל נא תהי מריבה ביני ובינין כי ריב יקרא בהתחלה ואחרי המשכה ותרב נטישותיה תקרא מריבה כי נעשית כנקבה היולדת ונעשית רבת בנים כי האי תיגרא דמיא לבידקא דמיא כיון דרווח רווח כי על כן אמר אברהם ללוט אל נא תהי מריבה כו' כלומר עד כה היה ריב זכר כאומרו ויהי ריב בין רועי וכו' ועל כן אל נא תעשה שמהריב יעשה מריבה שתלד ותופלג וזהו אל נא תהי מריבה וגם עד כה הוא בין רועי ובין רועיך ואם ימשך יהיה העיקר ביני ובינך ונוסף על העיקר יהיה גם גדר מריבה בין רועי ובין רועיך וזהו ובין רועי וכו' וזה אמר פה אל תצא ממחיצתך לריב המתיחס לזכר בתחלתו כי אף אם תהיה מעט מזער כי על כן נכתב ריב חסר יו"ד תמשך מריבה ותעשה נקבה וזהו פן מה תעשה באחריתה ופי' מלת מה כמו מה רב טובך מה יקר חסדך מה טובו אוהליך מה מתוק מדבש מה טובו דודיך מיין וכהם אין מספר כן יאמר פן כמה תעשה באחריתה כלומר כמה וכמה תעשה ותפליג באחריתה כי תתרבה עד תעשה נקבה וזה רמז באומרו באחריתה ולא אמר באחריתו כהכנסו בלשון ריב שהוא זכר ואשר תתעתד לעשות כמה וכמה באחריתה הוא בהכלים אותך רעך כי כן דרך אנשים כי אם ראובן יפטור מים בצד מה אם שכנגדו ישתוק ישקיט ריב אך אם יצא לחוץ ידבר גם הוא כאחיו או ידלג כאיל הראשון בריבו לאמר לו מי זה העצב נבזה וחדל אישים הדמית היו אהיה כמוך וכשמוע שכנגדו שכה דבר אליו האיש ויכלימהו אז יבזה בעיניו לדבר אליו קשות ולענות עזות ולא תהיה תפארתו רק שתהיה תוספתו מרובה על העזת רעהו על אחת כמה וכמה כפולה ויבזה בעיניו לענות עזות בלבד כי יחם לבבו ויבקש לשורפו בהבל פיו וזהו פן מה תעשה ותפליג באחריתה בהכלים אותך רעך אחר צאתך לריב ומהרת לענות אותו לפי שיטתו אחרי ראותך שיכלים אותך תחרץ להפליג בריב עד בלי די כי בא לכלל כעס גדול לכן טוב לך להיות מתון לבלתי צאת לריב מהר אולי ישקוט הריב מאליו: