רב פנינים על משלי ג:ז

1והנה כאשר יקים ה' את דבר הישרת אורחותיך כאשר תדעהו בדרכיך ותעשה ותצליח לא יבצר מהיותך חכם בעירי כל רואיך שהוא אשר אמרתי ושכל טוב בעיני אדם כי יאמרו מצאת חכמה בטיב משא ומתן ובחכמתך עשית את כל הכבוד הזה ושפתם ישבחונך לאמר כי איש אתה ומי כמוך באניות סוחר יעשה כמעשיך וממרחק תביא לחמך ולא דעת ולא תבונה לאמר כי ה' פעל כל זאת אך אתה בני שמע בקולי איעצך ואף שאתה חכם בעיני זולתך אל תהי חכם בעירך כי גם שתדעהו בכל דרכיך אפשר תאמר גם שיד ה' עשתה זאת אף חכמתי עמדה לי בצד מה להיות מעיר לעזור לכן השמר מהיות חכם בעיניך רק שה' אלהיך הוא ההולך לפניך מלמדך להועיל ומצליח דרכך ואין זולתו ועשה זאת אפוא בני ירא את ה' מזה וסור מרע פן יראה ה' ורע בעיניו ויעביר מעליך השגחתו ותראה ברע אשר ימצאך פן תורש ותדוכא בעוני וביתר יסורין וזהו סור מרע כלומר סור עצמך מרע בל תבואך:

2(ו) או יאמר בכל דרכיך וכו' על פי הדרך הזה והוא אם תאמר בלבבך תחת מה יתעשת האלהים לי להצליחני ומה העבודה היתרה שאעבדנו לזכות להצלחה בטוחה מאתו יתברך כי גם שאחר שהטוב נקבל מאת האלהים תספיק הודאה לא יספיק להיות לבי בטוח שאזכה לשפע גדול כזה האמור למעלה אל תשית לבך כי הנה אין ה' שואל מאתך כי אם תדעהו בכל דרכיך והוא יישר אורחותיך וימנעך מלהכשל למען תהיה בטוח ההצלחה והענין כי דרך המלך בשר ודם יעבדהו אחד האדם בכל עבודה בבית ובשדה ופנה דרך לפניו וישים המעקשים למישור ויסקלם מאבן לנחותו הדרך ילך בה למען ימצא חן בעיני המלך לדעה אותו ידיעה מה ושיאר פניו אליו להטבה מה ובהזדמן דרך רחבה ונקלה להטיב לו כולי האי ואולי לדעת אותו ולהטיבו עם היות שהוא יישר לפניו הארחות הצרים והרים המכשולות אך לא כן אתה עמו יתברך כ"א על אשר תדעהו לבד בכל דרכיך הוא יישר לך אורחותיך לבל תכשל מלהצליח הפך בן האדם המישר ארחות המלך למען ידעהו המלך בדרך הרחבה אך הוא יתברך במה שתדעהו בדרכים הרחבים הוא יישר לך גם הארחות עקלקלות וצרות אשר אין לרוח מבינתך מבוא להשמר בם ולהצליח בהן:

3(א) עוד יתכן דרך שני בהמשך הכתובים בני תורתי וכו' כי אורך ימים וכו' והוא כנודע מרז"ל כי שנים של צער אינם של חיים כמאמרנו בתשובת יעקב אל פרעה האומר אליו כמה ימי שני חייך ענה ואמר ימי שני מגורי כלו' הלא ייחסת ימי אל שנות חיים לא כן היו רק של מגורים וצער והענין פן תאמר בלבבך הלא צויתני להקשיב לחכמה אזני וכו' עד דעת אלהים אמצא ואין זה רק ע"י חזור חזור יום ולילה לא אשבות ושמצותיך יצור לבי ומי זה האיש יעצור כח לדבר הזה והלא התורה ארוכה מארץ מדה ואדם ילוד אשה קצר ימים שנית היותו שבע רוגז ואין לך אדם שאין לו יסורין ומה גם תופשי התורה אשר היא מג' דברים שהן ע"י יסורין וזה מב' בחינות א' ע"י בני אדם ותחלואים וטרחות וכיוצא שנית חסרון כיס הקשה מהכל וממעט השלום כד"א השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך כי זרע השלום הגפן תתן כריה וכו' וע"י כן מתגרש מהסתפח מעל ספר ה' ומצותיו וא"כ מי יעצור כח להתמיד בתורה ומצות ולפניו שלשת המעיקים האלה והנה על אלה יוכל איש לדבר טוב לי כי אעסוק בתורה על מנת לקבל את הטוב מאת האלהים באורך ימים כאביי ורבה ושנות חיים ושלום כי בשמאלה עושר וכבוד למשמאילים בה כי במעמד שלש אלה אוכל לשקוד על דלתי הלמוד תמיד ואין מכלים וטוב לי אז מעסוק בלי פניה וללמדה מעוני אולי לא אעצור כח ואבטלנה על כן אמר השמר פן ואל תעשה כדבר הרע הזה רק התורה למה שאתה בני והיא תורתי והמצות למה שהן מצותי יצרם לבך וז"א תורתי ומצותי:

4(ב) כי אורך ימים וכו' מעצמן יוסיפו לך התורה והמצות מבלי תכוין לבך ותהיה שכרך הרבה מאד שעסקת לשמה:

5(ג) וביאר על ראשון ראשון אשר אמרתי לך שתורה ומצות יאריכו ימיך בעה"ז אל תתמה על החפץ כי אין צריך לומר התורה והמצות כלן רק חסד ואמת הוא ג"ח ותורה בלבד אל יעזבוך והוא כענין מז"ל על אביי ורבה דמבית עלי קא אתו ומרבית ביתו ימותו אנשים ומדת ימיהם עד כ' שנה ורבה איעסק בתורה והוסיפו לו כ' ואביי איעסק בתורה וגמילות חסדים והוסיפו לו מ' וז"א הלא אמרתי לך כי תעסוק בתורה ובכל המצות תאריך ימים אל יתחמץ לבבך לומר הלא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכל האריכות ימים יהיה לעולם שכולו ארוך ויעזבוני בעה"ז כי הלא דע אפוא כי אין צריך לומר תורתי וכללות מצותי אשר אמרתי כי אם אפי' חסד ואמת הם גמילות חסדים ועסק התורה הנקראת אמת כנודע בלבד אל יעזבוך גם מעתה בעה"ז וכענין אביי ורבה ומה גם עתה כל המצות יחד אשר צויתיך שלא יעזבוך גם בעה"ז וזהו חסד ואמת כו': עוד שנית תעשה למען ירבו ימיך והוא קשרם על גרגרותיך ללמדם לזולת ולדרשם ברבים כי בגלל הדבר הזה יאריכו ימיך בעה"ז וכמעשה דר' פרידא שהוסיפו לו ת' שנה על ששנה ת' פעמים לתלמידו ההלכה וכאשר הפליגו רז"ל על הלומד ודורש תורה לרבים שהקב"ה מאריך ימיו ולהיות יקרה ידרוש הדורש ואין איש שם על לב מהמקשיבים לקולו דש שדבריו עד לב שומעם יכנסו אך הוא כי טבע כל דבר לרוץ אל מה שיתייחס אל מקורו כן כצאת דברי הדורש מן השפה ולחוץ לא יעצרו כח להכנס עד לב שומעיהם אך בצאת מקירות לב הדורש מהלב יצאו ואל הלבבות ילכו וינעמו דערבו למו וכמאמרנו בביאור התורה על פסוק והיו הדברים וכו' וז"א קשרם על גרגרותיך נקרוא בגרון ולהשמיע ברבים אך שמהלב יצאו וזהו כתבם על לוח גבך שיהיו עיני שכלך אל לבך לקרוא ולדרוש מתוכו כקורא מה שכתוב בלוח כן יוחקקו בלב ומתייחס כקורא בו:

6(ד) ובזה ומצא חן ושכל טוב כי אז יישר ויכשר בעיני אלהים ואדם כי יהיו לחן ולשכל טוב בעיני הכל כצאת הדברים מלבך:

7(ג) או ע"ד זה בהשמיעך לרבים קשרם תורתי ומצותי ולא תדרוש תורה לחוד ומצות לחוד כי אם המצות עם דברי תורה וטעמים לשבח עליהם וכן יחד שתיהם כתבם וכו' כי המצות בהמתקח טעמם ושרשם ע"פ התורה תכתבם ותשקעם על לוח לבך:

8(ד) ובזה ומצא חן וכו' שיהיו לחן המצות שתשמיעם ושכל טוב התורה הנדרשת למתק טעמם משא"כ בהעדר השמעת טוב טעמם:

9(ה) בטח וכו' יאמר הלא הבטחתני לעסוק בתורה ומצות לשמן ואמצא חן ושכל טוב וכו' והלא במה אדע כי אירשנה כי מי האיש יהיה לבו בטוח ולא יירא שמא יגרום החטא או ירפה מעבודת קונו באופן תאבד ממנו חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם כי הוא גדר קל ליאבד מאדם ילוד אשה עכ"א בטח אל ה' בכל לבך ישמור לך הגדר הנזכר אך בזאת שתלך בתמימות ואל בינתך אל תשען שלא תאמר הלא לי שכל טוב ומי ירשיעני וכמה דברים שראוי לאדם להתרחק פן יטעה אנכי לא אירא כי שכל טוב לי וכענין שלמה עצמו באמרו אני ארבה ולא אסור כ"א כה תאמר לא יסכון לך בטחונך בה' כי הוא ירפך ויעזבך וזהו בטח אל ה' וכו' אך שאל בינתך אל תשען רק תמיד עם ה' תהיה ולא תסור ימין ושמאל במשענת קנה בינתך:

10(ו) והנה המורא אשר יעלה על ראש האדם פן מצותיו ית' בל יצור ותאבד ממנו החן בעיני אלהים ואדם הוא על ב' בחינות או על העדר ממנו עסק תורה ומצות עשה ומה גם על הדרך הנזכר שיקשרם תמיד על גרגרותיו שנית על סור מרע ומי יעצר כח כי אולי יגרום החטא על כן על הא' אמר בכל דרכיך דעהו וכו' ועל הב' אל תהי חכם בעיניך וכו' והוא כי כמה פעמים שהחי יתן אל לבו ללכת בישרים דרכי ה' ולקבוע עתים לתורתו ועתים לטרף ביתו לכדי סיפוקו ובימים ההם ובזמן הזה אשר נשאו לבו לעשות כן עיניו יחזו דרך רחב לפניו שעשו יעשה ויכול יוכל אך שאור שבעיסה יסיתנו לבלעו שלמרחוק עיניו יביט ואמור יאמר הנה עתה ירחב ויתכן דרכי אך יסתעף אורח צר כי הנה יגיעו ימים אשר יאמר אין לי בהם חפץ הזה כימי מועד והימים אשר נחו בהם היהודים כי מי יספק צרכו במלאכת עתות או חצאי ימים כי המלאכה לא תהיה דיה לכל ההוצאה ואיככה ואוכל וראיתי את כל איש ישראל יאכלו וישבעו וישמחו בחגם ואני ארעב לכן מאשר חשבתי דרכי אשיבה רגלי מעתה כי לא זו הדרך שיבור לו האדם והנה זאת עשה לו כי לא שת לבו כי גם בימי החול הרחוקים מהוצאה רבה אשר דרך רחב לפניו ליזון בקביעות עתים לתורה ומצות גם אז מה' המה לו המחיה והכלכלה רק יקרבהו אל הטבע אך לו שם פניו לדעת את ה' כי גם בדרך הרחב ה' יכלכלהו גם באורח הצר ודחוק יהי אלהיו עמו ליישרו לפניו כי הבא ליטהר מסייעין אותו אין ספק כי בשצף עסק אלהים יחנהו ויברכהו עד בלי די לאכול לשבעה ולשמחו בחגו ככל העוסקים במלאכה כל ימיהם והותר כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט וההקש בכל הדרכים ואורחות הדומים לזה וז"א בכל דרכיך הרחבים דעהו כי הוא יתב' המרחיבו לפניך ואז והוא יישר אורחותיך המסתעפים אחרי כן:

11(ז) ועל הבחינה הב' והיא מסור מרע אמר אל תהי חכם בעיניך ולבוא אל ביאורו נזכיר מאמר ריב"ז עם תלמידיו שאמרו לו בשעת פטירתו ר' ברכנו ואמר יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא ב"ו א"ל עד כאן רבינו אמר להם הלואי שהרי אדם עובר עבירה בסתר אומר שמא יראני אדם ואינו אומר שמא יראני המקום ע"כ. והנה לתלמידי חכמים צדיקים כתלמידי ריב"ז עדיין נראה שהדין עמהם שמורא שמים לא יבצר מהם ממורא ב"ו. אך נחשוב שבחינת טרם בא העבירה לידו של אדם ערי בחינת אשר כבר היא בידו במקום שאין אנשים לא יהיו תמים כי מורא שמים לבלתי בא לעשותם אין ספק ששלמים כהם גדול עליהם ממורא ב"ו אך אם העון אנה לידו דבר עבירה קשה לפרוש הימנה מפאת מורא שמים אם לא יחוש שיראוהו אנשים והענין כי המה ראו כן תמהו באמרו אליהם שיהא מורא שמים עליכם כמורא ב"ו כי עלה על רוחם הבחינה הא' ואמרו ע"כ רבינו ואם היה לומר שלפחות לא נבצר מזה גם שאינו שלמות בעצם אם כוונת לכך מהראוי היה תאמר אל תהי מורא שמים עליכם גרועה ממורא בשר ודם אך אמרת בלשון חיוב שיורה שתו לא על כן גדלה תמיהתם לכן השיב ואמר אדם עובר עבירה בסתר וכו' לומר הן ידעתי שתתקשו מלבוא לעבור עבירה מיראתו יתב' יותר מעל מורא ב"ו אך אין זה רק טרם תבוא העבירה לידכם אמנם לא תתרגש לסבה מה ותבא במקום שאין איש אחר היותה בידכם כבר אז קשה לפרוש מפאת מורא שמים וקל מפאת מורא ב"ו פן יראוהו ויחולל כבודו וזה ענין עובדא דרב עמרם חסידא בעלותו בסולם אל הנערות וירא כי לא יכול לכבוש את יצרו מפאת מורא שמים וצעק נורא בי עמרם עד נתקבצו אליו רבים ואין ספק שלא יחסר מורא שמים מרב עמרם חסידא אלא שלהיות העבירה לפניו אין מספיק עד יבואו אנשים ויהיה גם מורא ב"ו ועל כן לתלמידי ריב"ז יהיה שבח גדול לשוב ממורא שמים לבד שהוא יותר מרב עמרם חסידא שאחר שתקפו יצרו בסתר ואין רואה שלא ייחל אל בני אדם לשוב אחור כרב עמרם חסידא שהוצרך יבואו בני אדם וזהו אדם עובר כו' שהוא כאשר כבר באה לידו וז"א עובר לשון הווה שכבר היא בידו והוא בסתר מקום שאין אנשים כי אז יצרו הלבישו ויאטם לבו ממורא שמים עד גדר שאין צריך לומר שלא יאמר הלא רואני המקום כ"א אפ.לו שמא יראגי המקום בלשון ספק איט אומר ובזה דבר גדול דבר כי דרך כל אדם שממורא ב"ו יפרוש ודאי אם ירגיש יבא שמה איש כעובדא דרב עמרם שצווח עד באו אנשים ואז פירש וממורא המקום אפי' בלשון ספק לא יאמר ואתם תעדיפו שתפרשו ודאי כמורא ב"ו ונבא אל ביאור הכתוב אמר שלמה בחכמתו הנה ב' בחינות הם א' להשמר מן החטא ב' אחר היות האדם ברעת העון בידו אמר על הא' בכל דרכיך דעהו לומר זה כלל גדול יהיה בידך יהיה נגד עימך תמיד שמלא כל הארץ כבודו ובכל דרכיך המתיחסים אליך הגופניים דעהו כי שם י.וא כי בזה לא תמנע מעשות במקים שאין איש מה שלא תעשה במקום רואים ימשך מזה שבהיות גגד עיניך שהוא ית' עומד לפניך ורואך ממוראו תמ.נע מלעות אורחותיך ולא ממורא ב"ו נמצא שהוא ית' יישר אורחותיך הם ארחות הצרים שהם עבירות הנאות גופך המסתעפים מהדרכים הרחבים שהם המותרים לך מעסקי גופך והנאתך ולא יהיו המישרים במ אדם וזהו והוא יישר אורחותיך כלומר אם תדעהו כי שם הוא. יהיה הוא המיישר ולא ב"ו שמבלי בא במ אדם תפרוש. ושמא תאמר כתלמידי ריב"ז ע"כ רביט והלא דבריך אלה על איש אשר תורת ה' לא ישכח ומצותיו יצור לבו המה ומי כהחכם ומי ידע להזהר יותר ממנו ולהיות ה' נגד עיניו ולירא ממנו ית' יותר מע"י ב"ו ע"כ השיב כתשובת ריב"ז ואמר אל תהי חכם בעיניך ליזהר מעצמך בעצם כי גם שאודה שתדע ליזהר יהה מעבירות טרם יבואו אך בזאת תבחן אם רזדמנה לך עבירה וכבר באה אם תתגבר כארי ותסור ותפרוש ממנה ממורא ה' אשר הוא שם ולא ממורא ב"ו פן יבואו לראות וזהו ירא את ה' וסור מרע לומר מחמת יראתך את ה' סור מהרע אשר כבר אתה בו ולא ממורא ב"ו בל יהיה כרב עמרם שהוצרך לב"ו וזהו לשון סור שהוא לסור מהרע אשר אתה בו כבר: