רב פנינים על משלי ג:ח
רב פנינים על משלי · Rav Peninim on Proverbs 3:8
Open in the reader →1ארז"ל חש בראשו יעסוק בתורה אל תקרי לשרך אלא לראשך והוא על חסרון א' מהרישי"ן וגם למה יניח העיקר ויאמר שכל תרופת התורה תהיה אל מיחוש קל שבשרך ולפי דרכנו הנה כתבנו כי באמרו ושנות חיים כלל כל טוב העולם הזה שלא יחיה חיי צער זולתי של חיים וטובה והיה אפשר לומר כי גם שינצל מחלאים רעים ומטרידים אך שתים לא יעדרו ממנו מתילדים מעסק התורה בטבע והיה מקום לומר כי המה היו בכלל התשות כח שהתורה מתשת כחו של אדם שא"א בלתו והוא כי הנה צונו להקשיב לחכמה ולתבונה ולבקשה ככסף וכמטמונים שהוא בחקירה עיונית. ב' שנעסוק בה תמיד בל נשכח באמרו בני תורתי אל תשכח והנה כפי הטבע התמדת העיון תעכב העכול ותוליד מיחושים במעים ובשרירי הבטן אשר משם יסתעפו כלם ומהתמדת עמלו בתורה יבא עד דכא ותיבש גרם כי ע"כ ברך יעקב את יששכר יהיו גרמיו כמטיל ברזל לרבוץ בין המשפתים כחמור על בחינה זו עכ"א גם מאלה לא תחוש כי על הא' אדרבה רפאות תהי לשרך ועל הב' ושקוי לעצמותיך כי מוח עצמותיך ישוקה כי אשר חשבת למכאיב יחבש: או יהיה שיעור הכתוב הלא אם כמו זר יחשב לך היות יסורין בדלים מהעוסק בתורה מבשרך הנה תחזה כי הלא דברי אמת כי הנה התורה רפאות תהי לשרך וכו' ושתיהן שלא כדרך טבע כמדובר ואם כן תהיינה אלה לך אות ומופת על יתר הדברים כי השגחה הנה ולא בטבע שעל ידי עסקך בתורה יהיו לך שנות חיים: או יאמר כמז"ל בשחיטת חולין כי אין תרופה בטבע למי שיצאו או נתקלקלו תכונת מעיו ושרירי בטנו רק על ידי בעתה שיפחידוהו ואז יכוננו והפכו הוא לתרופת מי שנתייבש גרמו כי תרופתו השמחה והמנוחה כענין ושמועה טובה תדשן עצם וכמעשה דאספסיינוס על ידי ריב"ז באופן שתרופות השרר הוא עיקר כונניות המעים ותרופות יבושת עצם הם הפכיים זה בבעתה וזה בשמחה ובמנוחה אמר ראה נא השגחת התורה על המחזיקים בה כי רפאות תהי לשרך וגם שקוי לעצמותיך כאחת. אז יאמר כי למיחוש השרר צריך דבר ממשיי כתחבושת ולעצם צריך משקה שמוח עצמותיו ישוקה והם הפכיים אמר כי שתיהן כאחת תעשה התורה מאליה לעוסק בה. או יאמר והוא הנכון פן יאמר איש הלא א' מהדברים אשר הבטחתנו ע"י התורה הלא היא אורך ימים בעה"ז והנה היה מקום לומר הלא יצדק במי שהיה בחור מעם ולאחת הסבות נקנסה עליו מיתה כי זכות תורה תקיימנו אך אשר תמו ימיו וכלה לחותו השרשי ותם כח בני מעיו ללכת בהן המאכל ויתרוקן מוח עצמותיו הלא פלאי פלאות צריך יעשו לו לחיות א' עכב נפשו בל תעלה למקומה שנית חדש ברייתו והשיב לחותו בו וכ"כ לא יעשה הוא ית' ליחיד מעם בתורת חסד חנם מנכוי מצות כאמרו חסד ואמת אל יעזבוך כו' על כן אמר אל תתמה על החפץ כי הלא רפאות תהי לשרך הוא כללות בני מעיך ושקוי לעצמותיך כי תחזיר הלחות שרשי אליך: