רב פנינים על משלי ח:יז
רב פנינים על משלי · Rav Peninim on Proverbs 8:17
Open in the reader →1אני וכו'. כהתם התורה לומר כי בה מלכים ימלוכו וכו' ראתה והנה פתחון פה לבעל הדין לחלוק ולומר איה אפוא מלכותם ושררתם ורובם מזי רעב נודדים ללחם איה ומי לנו ממלכי רבנן כהלל ורבי חנינא בן דוסא ודומיהם כי הלחם אזל מכליהם ויצא עתק מפי איש לומר אין זה כי אם שהתורה לא תאהב את מאהביה הפך הזרה כי הלא שמנו עשתו ויעשירו אשר בילדי נכרים יספיקו ובחכמת טעות וגם נבנו עושי רשעה הדבקים בכח טומאת הזרה עכ"א חלילה לך להאמין בשוא נתעה כי נהפוך הוא ואדרבה אני אהבי אהב כי זאת היא מדתי לבדי כי הלא כח טומאת חכמת הזרה עם שתראך חבה ותשים נגד עיניך הוראת הנאות וטובות עד תאהבנה בקרבה תשים ארבה כי כל ישעה וכל חפץ לגודד נפשך כמדובר למעלה באופן כי תחת אהבתך תשנאך אך לא כן אנכי עמך כי אני אהבי אהב אם דל ואם עשיר והראיה כי הלא ומשחרי ימצאונני אף אשר דחיקא להם שעתא כענין רבה ורב חסדא כ"א מצלי ואתי מיטרא וא' עשיר מופלג וא' רש אין כל ולא אחת ולא שתים ימצא להם כי אם בכל קראם אליו. וז"א ימצאנני בב' נונין כי קרוב ה' למשחרי תורה לשמוע בקולם מה שאין כן למשחרי זרה כי בעת צרתם לא יועילו למו: