רב פנינים על משלי ח:לה

1כי מוצאי וכו'. עוד תוסיף התורה האלהית לדבר על לב הביטו וראו אין ערך טוב הדבק בי כאשר יאתה כי הלא אם ישקוד איש על דלתי רופא אמן יום יום למען ימצא חיים ויחי מחליו בשתות ממשקה סם חיים אשר אתו האם יחזיק לו טובה הרופא ההוא על רצותו להרפא מכימניו הלא אין ספק כי אדרבה דמים ממנו יבקש כי יאמר החנם השכים לפתחי הלא אני שכתי בעדו ובסמני חיה מחליו לא יצא חפשי כי אגר אסיא ישלם. והנה כדבר הזה יקרה למשחר אל בתי כנסיות ובתי מדרשות עד עת מצוא זאת התורה כי הלא מצא חיים ולעצמו הוא היטיב ולמה זה יחזיק לו טובה הוא יתברך על בחרו בחיים על ידי תורתו אמר כי לא כן הוא יתברך עמנו רק שעם היות כי מוצאי מצא חיים לעצמו אף על פי כן ויפק רצון מה' שמחזיק לו טובה והאיש ההוא שבע רצון מאתו:

2(לד) או יהיה שעור הכתובים בדרך נכון יותר לומר הנה אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי כו' שיהיה מאושר על המחזיקים בתורה:

3(לה) עם היות כי סתם מוצאי מוצא חיים לעצמו לא אמיש מלהיטיב ביותר כאמרו אשרי אדם וכו' ושמא תאמר מה יתן המחזיק בתורה אליו ית' שייטיב לו כל כך הלא הוא כי ויפק רצון מה' והוא כי הוא יתברך כל רצונו וחפצו הנה הוא להיטיב ולהשפיע אך הוא בכח בו יתברך והעוסק בתורה כראוי הוא מפיק ומוציא אל הפועל אותו הרצון מה' כי מהשם יתברך עצמו מפיק אשר הוא בו יתברך בכח וזהו ויפק רצון מה':