ביאור יש"ר על התורה, דברים יז:טו

1שום תשים, רז"ל אמרו שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, ואחת מהם להעמיד עליהם מלך, וכן אמרו בספרי, שום תשים עליך מלך, מצות עשה, ויש לשאול בזה אם נצטוו ישראל בכך, למה השיב להם שמואל ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה' לשאל לכם מלך (ש"א י"ב) והש"ית אמר לשמואל לא אותך מאסו כי אותי מאסו? אלא זוהי מצות עשה התלויה בדבר הרשות, כאומר כאשר תרצה לעשות כן עם היותו בלתי ראוי, אל תעשה אותו כ"א בזה האופן, ודומה לזה פרשת כי תצא למלחמה וכו' וראית בשביה וכו', שאינו מצוה שיחשוק בה ויבעלנה אבל הוא דבר הרשות ופועל יצר הרע, והמצוה היא והבאתה אל תוך ביתך וכו', אף כאן אין שאלת המלך מצוה, כי אדרבא למרי יחשב, אבל עכ"ז אם ישאלוהו, מצוה על הנביאים והזקנים והשופטים שבישראל שלא יעכבו על אדם, אלא ישימו עלהם מלך:

2אשר יבחר ה' אלהיך בו, לפי שהמלך צריך להיות איש מבין בדרכי ה' ובעל נפש יקרה בכחותיה לילך בדרכים אלו, ואין מבין תעלומות לב זולתי השם ב"ה, לכן צוה ששימת המלך תהיה על פי נביא או אורים ותומים, כדי שהמלך יהיה איש אשר יבחר ה' בו:

3מקרב אחיך, מאחר שאמר שהשם יבחר המלך, אין צורך להזהיר שיהיה מקרב אחיך, כי ה' לא יבחר בנכרי? אלא התורה דברה גם לעתים שלא יהיה בישראל נביא ולא חזון, כגון בימי בית שני, ואז אפשר שהמון העם יבחר לו מלך ככל אות נפשו, לכן הזהיר שאף בימים ההם לא יבחרו כ"א מקרב אחיהם:

4לא תוכל, כמשמעו, שאין להם יכולת, ואף אם יבחרו בנכרי, אין לו משפט המלוכה: